יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » עבודה ויאוש מהזוגיות
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

עבודה ויאוש מהזוגיות

מתוך: אישות ומשפחה » נישואין, טהרת המשפחה פורסם בל' באדר א התשע"ו
שלום לכבוד הרב,
אני ובעלי בגילאי ה 30, אני לומדת לתואר ראשון ובעלי עדיין לא ואנו נתמכים כבר שנים ע"י הוריי ובעיקר כעת עם תחילת לימודיי.
יש לנו בעיות בפרנסה כבר הרבה שנים ואני מנסה כעת לקום על הרגליים בעיקר כשיש ילדים והם גדלים וההוצאות גדלות.
לצערי אני מרגישה שבעלי לא איתי בעניין.
אני מנסה בזמן האחרון לדבר איתו שוב על העניין שלא להיות תלויים בהוריי ולמצוא מקצוע מתאים כדי שנוכל סוף סוף להסתדר לבד,
אבל אין לי כ'כ עם מי לדבר.
כמה שאני מנסה לשאול אותו מה הכיוון שלו ומה הוא חושב לעשות הוא אומר שיחשוב על כך, יברר וכו' אבל לא פועל בעניין. יש לציין שהוא עובד בעבודה במקום מרוחק מעט ממקום מגורינו שלא דורשת השכלה, והמשכורת לא כ'כ גבוהה יחסית לשעות הרבות שהוא עובד ואין כרגע שום אופק להתקדם. הוא ביקש ממני בעבר לבדוק עבודה קרובה יותר כדי שיוכל להיות קצת עם הילדים כי היום הוא יוצא מוקדם מאוד בבוקר וחוזר מאוחר בערב. כשחיפשתי עבורו העבודות הרציניות דרשו תואר ראשון ולכן לא היה רלוונטי.
היום שוב ניסיתי לדבר איתו על הלימודים, להתעניין האם כבר חשב על כיוון מקצועי, אך הוא כעס ואמר שאתן לו את הזמן שלו והוא יודיע לי.. ושהוא מנסה להימנע מהשיחות הללו אך אני חוזרת לכך למרות שהוא לא רוצה לדבר.
אני מנסה לתת לו זמן אך עם כל הכבוד הוא כבר עבר את גיל ה 30, ילדינו גדלים והוריי לא יתמכו בנו לעד. אני כן מצפה שיקח אחריות ויפעל לשם כך.
לפעמים נראה לי שלמרות אי הנעימות בלקחת מההורים שלי, הוא כביכול התרגל לכך שיש מי שיתן אז הכל בסדר..
ואולי זו רק ההרגשה שלי, אבל אני מהצד שההורים שלי נותנים ונותנים בלי סוף אם זה כסף להתקיים, בגדים לילדים, מצרכים וכו' ואילו הוריו כמעט ולא ורק כשאנחנו מבקשים כשאנחנו ממש נתקעים אז הם נותנים קצת. אני יודעת שאין להם רזרבות לחלק אבל הם גם לא מתעניינים יותר מידי איך אנחנו מסתדרים, אם אנחנו זקוקים לסיוע וכו' במיוחד כשאני סטודנטית עכשיו וזה מאוד מציק לי לקחת רק מההורים שלי כל חודש סכום גדול, ובטח במצבנו שאנחנו כבר משפחה גדולה והיינו כבר אמורים להסתדר לבד. אפשר להגיד שאני אפילו מתביישת שאני נתמכת כך בגילי כשאחיי כבר מסודרים ואני יודעת שההורים שלי לא שבעי רצון מכך שלא פעלנו לעמוד ברשות עצמנו וללא עזרתם, אם כי יש לציין שהם די "מכריחים" אותי לקחת כי הם רוצים שיהיה לילדים וכעת שאני לומדת, אז שאוכל ללמוד ולהצליח לקבל תואר ולמצוא עבודה מכניסה.
ובקשר לבעלי, בגדול, כל מה שבעלי רוצה זה להגיע הביתה ואז הוא מסייע בהכנת ארוחת ערב או מקלחות ולאחר מכן הוא רוצה את הזמן להיות לבד, לקרוא, או לעשות פעילות אחרת, לנוח מהיום עבודה הקשה וזהו.
קצת הרגשה שכאילו הוא בדיכאון, עזבו אותי בשקט, תנו לי כמה שעות להירגע מכל היום וזהו. אנחנו בדר'כ גם לא מדברים שיחות נפש וכדו', לעיתים אפילו מספיק לו השיחת טלפון אחת או שתיים במהלך היום וזה נחשב מבחינתו שדיברנו. כמובן שזה משפיע על כל מערכת היחסים בינינו כי אני מרגישה שאין בינינו תקשורת והוא טוען מצידו שאני לא רוצה יחסי אישות, למרות שאני מבקשת שנשקיע בעניין של הדיבור והבעת חיבה כי קשה לי ליצור קשר רק מאישות.
אני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד אני באמת רוצה לתת לו את הזמן וכו' אבל מצד שני גם ההורים שלי מצפים כבר שנעמוד על הרגליים ושלא נצטרך אותם וכמובן שגם אני רוצה להפסיק להיות "נתמכת".
אשמח שהרב ייעץ מה לעשות, אני כבר די מיואשת מהעניין.


התשובה:
שלום רב לשואלת היקרה.
תיאורך הארוך והקולח הוא 'קלסיקה' של משבר מערכתי מתפתח בחיי נישואין. משום שיש בו את כל 'חומרי הגלם' הדרושים כדי ליצור משבר עמוק בחיי הנישואין, שכבר בא לידי ביטוי במרחק רגשי שמתפתח ביניכם.
ראי נא, אם אתחיל למנות ולפרט את הכשלים שעולים מן התיאור שלך, הרי שהתיאור שלך יהיה קצר ביחס לתשובה שלי..
מה עושים?
במידה שחיי הנישואין יקרים לכם ויש לכם מחויבות לזוגיות שלכם, ולא חשוב כרגע למה. הדבר ההכרחי והנכון הוא להשקיע השקעה פעוטה, וללכת ליעוץ. הניסיון מוכיח, שבני זוג מצליחים בס''ד לחולל מפנה באינטראקציה הזוגית שלהם, (או אז השיחות ביניכם יחדלו להיות 'נטל' שמחפשים איך לברוח ממנו) וזה יהווה פלטפורמה נוחה ליצירת 'אינטימיות רגשית' ביניכם.
בהצלחה והרווחה
ראובן ברכץ

reuven.barkatz@gmail.com
052-5616360
אתר:טיפול זוגי לדתיים
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על עבודה ויאוש מהזוגיות
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines