|
|
|
סיום השבעה
|
|
|
שלום רב
האם חובה ביום השביעי לומר לאבל עוד יבוא שמשך או שאין חובה והוא משוחרר מהשבעה ללא הנוסח הזה?
|
|
התשובה:
אבל
|
|
|
שלום לך.
מנהג ישראל הקדושים שכאשר אדם מסיים את השבעה בצאתו מהאבלות אומרים לו:
לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף, כִּי יְ' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ:
וּכְתִיב, כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ, כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלַיִם תְּנֻחָמוּ:''.
והסיבה כדי לפטרו באמירה טובה של ניחומים בבחינת ושלמו ימי אבלך ולא יוסיפו עוד לדאבה .
והן אמת שימי האבלות מסתיימים עם תחילת היום השביעי שמקצתו ככולו ואינם תלויים באמירה זו אלא בהגיע היום השביעי נגמרת אבלות השבעה.
ואולם מנהג זה הוא עתיק וותיק ויש להשתדל שיאמרו לו לאבל וכפי שהובא המנהג כבר בתקופת הגאונים שהיו עוד כמה מנהגים להראות נחמה לאבלים הלכות רי''ץ גיאת הלכות אבל עמוד רס
ונשאל מרב האיי במקומנו נהגו ביום ז' של אבל מביאין כוס ובו שמן זית ומים ואומר עליו פסוקין כמו [ישעיה מ'] נחמו נחמו עמי [שם נ''א ג'] כי נחם ה' ציון [שם ס' כ'] לא יבא עוד שמשך ומסיימין ושלמו ימי אבלך ושוכביןתשמא) אותו על ראש האבל וגודדיןתשמב) בסכין וביום [שבת] עושין כן אלא שאין גודדין בסכין ולא ידענו טעמו של דבר. והשיב הוו יודעין גם כיתשמג) בבבל כולה מביאין כוס שיש בו שמן ערב כגון שמן וורד וכיוצא בו וסכין ממנו על ראש האבל כדי להוציאו מן האבל ומוריקין אותו עליו מים חמין וגורדין אותו באצבע ומשנה כסותו. ועקר דבר כי האבל אסור בסיכה ובצאת מן האבל סכין אותו לומר שהותר. וזה היה מנהגן של ישראל מקודם ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר מה שמפורש בנחמת ציון בנחמת כל יחיד (ישעיה ס''א ג') לשום לאבילי ציון לתת להם פאר תחת אפר ''.
והנחמה של הרבים נמחמת את היחיד גם כן וכפי ביטוי הנחמה שאומרים המנחמים ובירושלים תנוחמו שאף הוא פסוק מעניני הנחמה של ירושלים.
והגם שהפסוק ושלמו ימי אבלך מוסב על ירושלים מכל מקום זו נחמה לכלל ולפרט ששלמו ימי האבל וישים פאר במקום אפר .
ולמעשה פסק מרן בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שצה :
'' כיון שעמדו מנחמים מאצל האבל ביום שביעי, מותר בכל דברים שאסור בהם תוך שבעה, דמקצת היום ככולו, לא שנא מקצת יום שביעי לא שנא מקצת יום שלשים, כיון שהנץ החמה ביום שלשים, בטלו ממנו גזרת שלשים (רא''ש ורבינו ירוחם). הגה: ובמדינות אלו שאין המנחמין רגילין לבא ביום ז', צריך להמתין עד שעה שרגילין המנחמים לבא בשאר ימים, דהיינו לאחר יציאה מבית הכנסת שרגילין לבא מנחמין, כן נראה לי, ודלא כמו שרגילין להמתין שעה על היום, דאין הדבר תלוי רק בעמידת המנחמין. (וכן משמע באשירי). ''.
הנה מלכתחילה הפסקת האבילות צריכה להיות עם הגעת המנחמים והם יאמרו דברי נחמה ופסוק זה שנהגו לחתום בו את האבלות.
ונחמת היחיד כלולה בנחמת הציבור בנחמת ציון וירושלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
סיום השבעה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS