יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » משמעת חינוכית על פי מקורות חז``ל
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

משמעת חינוכית על פי מקורות חז"ל

מתוך: מצוות וקיומן » הוראה ותלמוד תורה פורסם בכ"ו בניסן התשע"ו
לכבוד הרב
מהם המקורות בחז"ל ומה דעתם לענין נושא המשמעת בחינוך הילדים , לא מדובר על הכאה של תלמיד תודה רבה .


התשובה:
שלום רב.
שואל נכבד .
בעניני חינוך הילדים והתלמידים והמשמעת שיש לחנכם ישנן הרבה פרשיות כבר בתנ'ך ובעיקר אצל אבותינו הקדושים אשר התמודדו בשאלות החינוך ובפרט כאשר היה סיכוי להשפעה שלילית כמו אצל ישמעאל בתחילת דרכו ועשיו ועסקו מפרשי התורה בשאלות אלו ויש הרבה התיחסות בדברי הרש'ר הירש .
ואין מה לדבר על ספר משלי ומפרשיו שיש הרבה פסוקים העוסקים בשאלות החינוך והמשמעת עם מפרשי הספר המיוחד הזה וכמובן שמסכת אבות ומפרשיה עמוסה בענינים חשובים אלו , כך שאם חשבת שיש מקורות למאמר הנה יש מקורות לכמה ספרים בענין חשוב זה .
כי הרי מצות לימוד תורה היא מהשרשיות שבמצוות ועליה נאמרו כמה וכמה צוויום ולמדתם אותם את בניכם ועוד ועוד , ואם אדם מתכונן לקיום מצוה כמו תפילין ושבת על ידי לימוד הלכותיה על אחת כמה וכמה שמצוות תלמוד תורה השקולה כנגד כל המצוות מחייבת את ההורים הרבנים והמחנכים ללמוד את פרטיה וכללותיה של מצוה זו.
זאת ועוד עלינו לדעת שישנה אחריות כבדה וחשובה המוטלת על ההורים והמחנכים להיות זהירים במצוה זו לבל נכשל חלילה וחס כי מדובר בנשמות טהורות של ילדי ישראל המעמידים את העולם כולו בהבל תורה שבפיהם.
ולא בכדי נפסקו הלכות קבועות במצוות תלמוד תורה ברמב'ם ובשולחן ערוך לדעת היאך לומדים והיאך מלמדים.
עלי לציין שישנו שינוי מהותי בין הדורות ולא אני הראשון המציין עובדה זו אלא כבר בימי חז'ל היו חכמים שאמרו שאין בדורם מי שיודע להוכיח ולקיים מצות תוכחה ותראה בהמשך דברי את דברי הפלא יועץ בענין זה , ואין הכוונה שחלילה החינוך צריך להיות שונה אלא שעלינו לדעת בכל דור ודור מהי הדרך הנכונה בה עלינו לחנך את הילדים ולהאהיבם את דברי התורה.
וכבר אמר שלמה המלך החכם בחכמתו בספר משלי פרק כב : '' חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה'' , וזכה פסוק זה לפירושים רבים והובא בכל ספרי המוסר אך אציין בזה את פירושו של רבינו יונה : ''חנוך לנער על פי דרכו גם וגו'. תרגיל הנער בדרכי המדות הטובות והמנהגים המתוקנים, על פי הדרך אשר הוא מתיצב עליה, ר''ל כי יחל ללמדו ולהרגילו בתיקון הענינים אשר תולדתו קרובה לקבל תקונם, וכן ירגילוהו מענין לענין ומדרך לדרך על פי אשר תשיג יד שכלו לקבל, וימצא בכח תולדתו להכיל, כי אין מגיעין אל שלמות המדות בפעם אחת, כי אם לאט ועל יד שכלו''.
הרבה פעמים הורים ומחנכים רוצים שהילד יהיה מחונך וממושמע מיידית ויעשה כל מה שהוא צריך לעשות וכנגדם אמר שלמה המלך שצריך לחנך במתינות ובסבלנות גדולה ולא בלחץ ובודאי שלא בכפיה אלא בדרכי נועם לפי גדלו של הילד .
כי אם המטרה היא שהילד יהיה מחונך היטב ויהא נאמן לשרשיו גם עדי זקנה ושיבה עלינו לטעת בו את השורשים באהבה.
ובשאלתך ציינת שאינך מתכוין למשמעת על ידי מכות וממנה אני מבין שאתה מתכוין למשמעת חזקה עד מכות חוץ ממכות.
והנה אציין בדברי התייחסות גם למכות למרות שכבר השבתי באתר זה לענין האיסור החמור של הכאת ילדים ותלמידים כי יש מקום לציין זאת הן בשביל אותם שטועים ועדיין מכים את ילדיהם לצערי גם בימינו למרות שלדעתי התופעה הולכת ומתמעטת ברוך השם אבל בעיקר לאלו שמכים נפשות רבות בפיהם וכידוע מאמר העם שהמכה חולפת והמילה נשארת והיא מכה אנושה שגם ממנה יש להתרפא.
והנה , מצד אחד כל ילד רוצה לעשות מה שטוב לו בעיניו ובגלל שהילד אינו עדיין בר דעת והבנה הוא יכול לחשוב על מר שהוא מתוק ועל מתוק שהוא מר .וכאן מקום ההורים והמחנכים ללמד אותו מה טוב באמת ומה לא טוב אלא שהרבה פעמים הילד או הנער ממאן לשמוע בקול הורים ומורים ובפרט אם הוא מגיע לגיל של בגרות או מרדנות ואז עלינו לשאול את עצמנו האם רק להגיד לו שזה לא טוב או גם להעניש אותו.
והדבר מאוד מורכב כי מצד אחד ילד שגדל ללא משמעת וללא הכוונה והוא ילד מפונק שלא שמע גערה מימיו בודאי ילך בדרך שאינה דרך טובים ומאידך ילד שישמע איומים והפחדות יבעט בדרך החינוכית של הוריו ובדווקא יעשה ההפך מדבריהם.
גם בשאלת יסוד זה יש לנו את חכמת שלמה המלך באמרו בספר משלי פרק יג : '' בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה'' והכוונה היא שבן חכם גדל כחכם כיון ששמע מוסר אב אך בן שלא שמע גערה לא הגיע להיות בן חכם.
וראה ברש'י באבן עזרא וברבינו יונה שהסבירו כי המוסר שהילד שמע מאביו ורצה לשמוע מוסר של אבא הוא שהביאו למדת החכם.
וכדאי לראות את פירושו של הגאון מוילנא שהסביר כך : '' בן חכם מוסר אב שמה שהבן חכם הוא מחמת מוסר אב שאביו היה מייסרו ומדריכו בדרך ישרה ולא חסך שבטו ממנו. ולץ לא שמע גערה ומה שהבן הוא לץ הוא מחמת שלא שמע גערה מאביו מעולם כי דרך הנער שלא יקבל טוב עד שמייסרהו אבל מ''מ לא היה לץ אם היה שומע גערה וע''כ לא גער אביו בו ועזבו לילך בדרך לבו ולץ הוא ההיפוך של חכם כי חכם הוא הלומד תורה ולץ הוא היפך הלומד כמ''ש שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה כו' וכמ''ש לעיל:''.
וכמובן עדיין אנו שואלים איזה מוסר צריך לתת לילד שישמע ומהם הקוים שיש להציב בפניו על מנת שהילד יקבל את החינוך באהבה .
וראה ברבנו יונה בפירושו למשלי פרק יד פסוק ו :''בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל.''.
שהסביר כי הלץ הוא העוסק בשיחות בטלות, וגם מתלוצץ על הבריות ולועג על מעשיהם ודבריהם, והוא מגיע להיותו לץ כי לא היה לו מורא אב ורב והוא פרק מעליו עול.
וחז'ל הדריכו אותנו בכמה מקומות מצד אחד לזרוק מרה בתלמידים ומצד שני לנהוג בהם בכבוד ופעמים שיש לאחוז בימין מקרבת ופעמים ספורות שיש להשתמש בשמאל דוחה.
כי מצד אחד כאמור נאמר בגמרא כתובות (ק''ג.) זרוק מרה בתלמידים, ומצד שני שנינו בפרקי אבות אבות לא הקפדן מלמד.
וראיתי בפירוש המשנה לבעל התפארת ישראל שהסביר כך משנה זו :
''ולא הקפדן מלמד - מי שהוא קפדן וכעסן, אינו ראוי ומסוגל להיות מלמד לתלמידים או מורה לעדה, דמלבד שע''י הכעס יסתלק חכמת המלמד באותו שעה להסביר דבריו יפה [כפסחים ס''ו ב] , ויתבלבלו דעת משמיע ושומע, בלא זה איך ישגיח התלמיד על דברי שונאו, הוא הרב או המורה שהוא ככבשן אש היורה זיקים חצים ומות סביבו בזעף ובחימה??? ואולם דברי חכמים בנחת נשמעים, [ומ''ש חז''ל [כתובות ק''ג ב] זרוק מרה בתלמידים היינו כשמתעצלים מלהשגיח יפה, וגם אז לא יעיר הרב כל חמתו, וכ''ש הדורש טוב לעמו, לא יהיה רק כזורק מרה, שכשיגיע אל השומע כבר נפסק הכעס מהמשמיע, שחובת הרב לרחם על הבלתי יודעים ועל התועים שבתלמידיו, בחיקו ישא עלות הנלאים, ובדברי חן ואהבה יקרבם תחת כנפי השכינה, למען יכירו כי אוהבם אמיתי הוא, המיעצם רק לטובתם''.
כלומר דברי חכמים לא סותרים זה את זה כי צריך לכבד את הילדים ואת התלמידים וללמדם תורה בנחת ואם צריך לגעור בילד או להענישו צריך לעשות זאת באהבה גלויה כדי שהילד יבין שהאב או הרב אוהבים אותו באמת ודואגים לו ואינם פועלים תחת לחץ ויורים אש שנאה אלא להיפך נוטעים בו אהבת תורה ויראת שמים .
והדברים הללו נפסקו להלכה בטור יורה דעה סימן רמו : ''לפיכך אמרו חכמים הראשונים לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד בד''א שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עומקו או מפני דעתן שהיא קצרה אבל אם ניכר לרב שהן מתרשלין בדברי תורה ומתרפין עליהם ולפיכך לא הבינו חייב לרגוז עליהם ולהכלימן בדברים כדי לחדדן וכענין זה אמרו חכמים זרוק מרה בתלמידים''.
ובשולחן ערוך יורה דעה סימן רמו נפסקו הסעיפים הבאים : '' הרב שלימד ולא הבינו התלמידים, לא יכעוס עליהם אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה. ולא יאמר התלמיד: הבנתי, והוא לא הבין, אלא שואל וחוזר ושואל כמה פעמים, ואם יכעוס עליו רבו יאמר לו: רבי, תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה:
ולא יהא התלמיד בוש מחבירו שלמד בפעם ראשונה או שניה והוא לא למד אפילו אחר כמה פעמים, שאם נתבייש מדבר זה נמצא נכנס ויוצא לבית המדרש והוא לא למד כלום, ועל כן אמרו: לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד. בד''א, שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עומקו, או מפני דעתן שהיא קצרה, אבל אם ניכר לרב שהם מתרשלים בדברי תורה ומתרפים עליהם ולפיכך לא הבינו, חייב לכעוס עליהם ולהכלימם בדברים כדי לחדדן, ועל זה אמרו: זרוק מרה בתלמידים. לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש בפני התלמידים; ולא לשחוק בפניהם; ולא לאכול ולשתות עמהם, כדי שתהא אימתו מוטלת עליהם וילמדו ממנו מהרה''.
וכדאי לשים לב ללשונו של בעל שולחן ערוך הרב בהלכות תלמוד תורה פרק ד
'' הרב שלמד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה בטעמה היטב שנאמר ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם ואומר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא נאמר אשר תלמדם צריך אתה לשום לפניהם טעם המיישב תלמודם ומשימו בלבם והתלמיד לא יהא בוש מחביריו לאמר לא הבנתי אלא שואל וחוזר ושואל אפילו כמה פעמים ועל כך אמרו לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד:
במה דברים אמורים שלא הבינו התלמידים את הדבר מפני עמקו או מפני דעתם שהיא קצרה אבל אם ניכר לרב שמתרשלים בדברי תורה ומתרפים עליהם ומפני זה לא הבינו חייב להראות עליהם רוגז ולהכלימם בדברים כדי לזרזם ולחדדם וכענין זה אמרו חכמים זרוק מרה בתלמידים לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש לפני התלמידים ולא לשחוק בפניהם ולא לאכול ולשתות עמהם כדי שתהא אימתו עליהם וילמדו ממנו במהרה:''.
וכמובן שעל מנת שהילדים ילמדו היטב צריך שהרב עצמו יהא בעל מדות טובות כמבואר ברמב''ם בפרק ד מהלכות תלמוד תורה:
''וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה אע''פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אמרו חכמים אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו אם לאו אל יבקשו תורה מפיהו''.
ואסיים בדברי הרב אליעזר פאפו בעל הפלא יועץ שכתב בערך כופה :
''ובכלל מצות כפייה הוא להיות כופה בדברים ובכל מיני כפיות ככל הבא מידו לכל אדם למען ילך בדרך טובים ואורחות צדיקים ישמור וימשוך ידו מעשות כל רע ע''ד שאמרו כופין על הצדקה וזהו מצות תוכחה ומצות מחאה למי שבידו למחות והנה שוה רבינו ע''ה צוה ליהושע ואמר לו טול מקל והכה על קדקדם ואמרו זרוק מרה בתלמידים וכן יש כמה דברים שמדינא דגמרא חיובא רמיא להכות ולגעור בנזיפה כדי להיישיר את העם אבל אני אומר שכמו שלענין רפואת הגוף נשתנו הדורות והטבעים והרפואות שהרפואות שהיו מועילים לימים קדמונים אין בם מועיל עכשיו כן לענין רפואת הנפש נשתנו הדורות ובדורות הללו דחוצפא יסגא אין מקבלים מרות והקשות יותר ויותר מעקשות. הנה כי כן הרוצה להישיר את העם ובפרט למחסורי מדע לא יכפה אותם אלא בדברים טובים רכים ומתוקים כולי האי ואולי השומע ישמע ויקבל דבריו כי לשון רכה תשבר גרם ובזה פורק ממנו איבה וניצול שלא יצא חבירו לתרבות רעה ע''י ויהא מוסיף על חטאתו פשע ונמצא הוא עובר על ולפני עור לא תתן מכשול וגם ניצול ממחלוקת ומריבה וכהנה רעות רבות שמעותדות לבא מן הקשות אבל המתנהג בלשון רכה הוא אהוב למעלה ונחמד למטה רוח הבריות נוחה הימנו ורוח המקום נוחה הימנו''.
הרי ברור שבדור שהחוצפא ישגא אין להשתמש בדברים שהיו מתאימים לדורות הראשונים ואם כך כתב בעל הפלא יועץ בדבריו לפני יותר ממאה וחמישים שנה על אחת כמה וכמה בימינו עלינו להזהר שלא לכוף ולהכריח אלא להשתמש הרבה במאור שבתורה .וראה בספר התניא פרק לב כמה יש להגביר בימינו עבותות של אהבה.
וכפי שציינתי חשוב לראות את ההלכה של איסור הכאה וזו לשון בעל הקצור שולחן ערוך בסימן קמג בהלכות כבוד אב ואם:
'' אָסוּר לְאָדָם לְהַכְבִּיד עֻלּוֹ עַל בָּנָיו וּלְדַקְדֵּק בִּכְבוֹדוֹ עִמָּהֶם, שֶׁלֹּא יְבִיאֵם לִידֵי מִכְשׁוֹל, אֶלָּא יִמְחַל וְיַעֲלִים עֵינָיו מֵהֶם, שֶׁהָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ ׀ כְּבוֹדוֹ מָחוּל:
אָסוּר לְהַכּוֹת אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל. וְאֵין גַּדְלוּתוֹ זוֹ תְּלוּיָה בַּשָּׁנִים, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי טִבְעוֹ שֶׁל הַבֵּן, כָּל שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַּתְרִיס כְּנֶגְדּוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְּמַעֲשֶֹה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ בַּר מִצְוָה, אָסוּר לְהַכּוֹתוֹ, אֶלָּא יוֹכִיחוֹ בִּדְבָרִים. וְכָל הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל, מְנַדִּין אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל, לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל''.והוסיף וכתב : '' וְכֵן הָאָב שֶׁיִּרְצֶה לְרַחֵם עַל בָּנָיו בֶּאֱמֶת, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִֹים טוֹבִים וִיהֵא נוֹחַ לַשָּׁמַיִם וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת, וְיִּתְכַּבְּדוּ בָּנָיו בּוֹ.''. ויהי רצון שנזכה ללמוד וללמד בנחת .
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על משמעת חינוכית על פי מקורות חז''ל
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines