יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » קבורה בארון.
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

קבורה בארון.

מתוך: מצוות וקיומן » אבלות וקבורה פורסם בכ"ב בחשוון התשע"ו
האם מותר לקבור אדם שנפטר בארון?


התשובה:
שלום רב .
מדברי הגמרא במסכת מועד קטן דף כה . משמע שקברו בארון : '' דתניא: ארון העובר ממקום למקום '' ובהמשך שם ''זקפיה לארונא'' אך הסוגיא עצמה דנה בהעברת נפטרים לאחר זמן בארון וראה במאירי שם.
והרי מצינו כבר ביוסף הצדיק שנשאוהו בארון אך זו אינה קבורה אלא העברה.
ואולם מהגמרא סנהדרין מ'ו משמע שקבורת ארון אינה נחשבת כקבורה אלא יש לקבור בעפר ממש וכך הובאה דרשת רבי שמעון בר יוחאי מנין לקבורה מן התורה שנאמר ''כי קבור תקברנו '' ובגמרא שם שארון אינה קבורה.
וכמו כן בגמרא הובאו במסכת כתובות דברי רבי הוא רבינו יהודה הנשיא רבינו הקדוש בצוואתו ויש תוספת בתלמוד הירושלמי בפרק יב
''ר' חזקיה מוסיף אל תרבו עלי תכריכין ותהא ארוני נקובה לארץ ''. ובקרבן העדה מפורש ''ותהא ארוני נקובה לארץ. שיטלו דף התחתון שבארון וישכיבוהו על הארץ שקבורת קרקע מצוה''.
ומקור דבריו הם דברי הרמב'ן בספר תורת האדם וזו לשונו : '' בצוואתו דרבי וכו', ותהא ארוני נקובה לארץ, פירוש שיטלו הדף התחתון שבארון וישכיבוהו על הארץ שקבורת קרקע מצוה, ולא תימא משום חביבותא דארץ ישראל, אלא אפילו בחוצה לארץ דכתיב ואל עפר תשוב ''.
והרמב'ן עצמו הסביר את המנהג שהיה נהוג לקבור בארון כך : ''ומה שנהגו חכמי ישראל בתלמוד בארונות לאחר עיכול הבשר הוא כדאמרינן בירושלמי או שהיו נוקבין ארון לארץ.''.

ואולם מצינו ברמב''ם בפרק רביעי מהלכות אבל הלכה ד :''וחופרין בעפר מערות ועושין כוך בצד המערה וקוברין אותו בו ופניו למעלה, ומחזירין העפר והאבנים עליו, ויש להן לקבור בארון של עץ, והמלוין אותו אומרין לו לך בשלום שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות. ''
ואולם מרן הכסף משנה הביא על דבריו את דברי הירושלמי שרבי צוה שתהא ארונו נקובה לארץ ומשמע שהיו קוברין בארון אבל ביקש רבי שיהא נקב כדי שגופו ישוב ממש אל העפר וכן נראה שהוא מסביר את ההלכה ברמב'ם שיהא ארון אבל נקוב .
והרדב''ז כתב שהמצוה מן המובחר לקבור בעפר ממש : ''וממה שצוה רבי אל תרבו עלי מאד תכריכין ותהיה ארוני נקובה לארץ למדנו דמצוה מן המובחר בעפר ממש:''.
והטור יורה דעה בהלכות אבילות בסימן שסב
כתב כך : ''א''ר יוחנן מניין לקבורה מן התורה פירוש שצריך לקוברו בקרקע ולא יתננו בארון ויניחנו כך ת''ל כי קבור תקברנו לפיכך הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע עובר משום שמלין המת אלא צריך לקוברו בקרקע ואם עשה לו ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו ומ''מ יפה לקוברו בארץ דקבורת ארץ ממש מצוה אפי' בח''ל ובכל מקום ומקום לפי מנהגו יש קוברין בכוכין ויש בחפירות ויש בארון ויש בלא ארון ולדברי הכל נותנים המת על גביו ופניו למעלה והכי איתא בירושלמי יהבוני על גבי לא עומד ולא יושב ולא מונח ראשי בין ברכי אלא כאדם שהוא ישן
והסביר מרן הבית יוסף שם :
א''ר יוחנן מנין לקבורה מן התורה וכו'. בפרק נגמר הדין (סנהדרין מו:). ואיתא תו התם אמר ליה שבור מלכא לרב חמא קבורה מדאורייתא מנא לכו אישתיק ולא אמר ליה מידי אמר רב חמא בר יעקב אתמסר עלמא בידא דטפשאי איבעי ליה למימר כי קבור (דברים כא כג) ודחי דילמא דלעביד ליה ארון כלומר אבל קבורת הארץ לא משתמע מיניה ולהכי לא אמר ליה מהאי ופריך נימא ליה מריבויא דתקברנו ומשני לא משמע ליה לשבור מלכא דרשה מריבויא. וכתב הרמב''ן בתורת האדם (עמ' קיז) על זה נמצינו למדים שהעושה ארון למת ומניחו בבית הקברות אינה קבורה ובכלל מלין מתו הוא ועובר עליו ואם עשה ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו אף על פי כן יפה היה לקברו בארץ דקבורת ארץ ממש מצוה כצוואתו דרבי (ירושלמי כלאים פ''ט ריש ה''ג) ואפילו בחוץ לארץ ומה שנהגו חכמי התלמוד בארונות לאחר עיכול הבשר הוא כדאמרינן בירושלמי (מו''ק פ''א ה''ה) או שהיו נוקבים ארון לארץ עכ''ל:
וכך גם פסק להלכה בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שסב
הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע, עובר משום מלין את המת. ואם נתנו בארון וקברו בקרקע, אינו עובר עליו, ומכל מקום יפה לקברו בקרקע ממש, אפילו בח''ל. ''
והסביר הש''ך בס''ק א : ''מ''מ יפה לקברו בקרקע קשה ממש - כלומר אף על פי שהארון קבור בקרקע מ''מ לא יהא הארון סתום מכל צד אלא יקבר המת בקרקע ממש ובעט''ז ובפרישה תמהו על מה שנוהגין עכשיו לעשות לכהנים ארונות שלמים (דהיינו שעושים מלמטה דף ושוכב על הדף ואומרים טעם משום חשיבות כהנים הוא) דהרי אדרבה טוב הוא לשכב על העפר ולפמ''ש בדרישה דבזמנינו שנותנים חרסית על פיו ועיניו הוי במקום עפר דבזמנם ניחא עי''ל דאי אפשר לארונות שעושין עכשיו שלא יהיו נקובים בצדדים ובנקב סגי כדאיתא בטור ופוסקים:''.

והנה יש בענין זה הרבה פרטים ויש הבדלי מנהגים כפי שהזכיר הטור ובפרט בין מקום למקום היות והיו ארצות שהיה קשה לקבור בארץ ממש .
אך בארץ ישראל המנהג פשוט שלא לקבור בארון כלל אלא להניח את הגופה ישירות על הארץ , ואולם לצערנו הרב יש פעמים שחלילה וחס אדם נהרג באופן מיוחד שגופו הושחת לגמרי וכדומה לכן נהגו בצה'ל לקבור את כל החיילים שנהרגו זכר קדושים לברכה בארון וללא הבדל .
ואין צורך להאריך בפרטי הענין הכאוב הזה ושלא יהא עוד מקרה כזה ויאריכו ימים אך בארון יש נקבים כדי לקיים דברי רבינו הקדוש שתהא הארון נקובה .
והגם שיש אנשים שנהגו בחוצה לארץ בקבורת ארון ראוי להסביר להם שמנהג ארץ ישראל לקבור ללא ארון , ובמקומות בחוצה לארץ שעדיין נוהגים לקבור בארון עליהם להקפיד שיהא הארון מחורר מלמטה ומצדדיו .
ויהי רצון שיבולע המוות ותהא שאלה זו להלכה ולא למעשה לחיים טובים .
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על קבורה בארון.
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines