|
|
פדיון הבן - הלכות במיקרים מיוחדים
|
|
הרב שלום,
נולד לנו בן בכור בשעה טובה , אישתי אינה יודעת אם הוריה כוהנים או לוייים, בכלל מהם הם ההלכות לפדיון הבן?
|
התשובה:
|
|
מצוות פדיון הבן
א.שאלו רבותינו מה ראה יעקב אבינו שנתן נפשו על הבכורה ? עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות והעבודה בבכורות, אמר: רשע זה יעמוד ויקריב?. רואים מכאן שקדושת הבכורים היא מקדם.
ב.בנוסף לכך מצווים בפדיון הבן על שנצלו במכת בכורות. ולכן הצטווינו 'והיה כי יביאך אל ארץ הכנעני....כל בכור אדם בבניך תפדה'
ג.לאחר חטא העגל העבודה עברה לשבט לוי , אך קדושתם לא פקעה ובקדושתם נשארו ואינה פוקעת ללא פדיון.
ד.מובא בזוהר: 'כל זמן שלא נפדה הבן הבכור מלאך המוות קשור בו ועל ידי פדיונו נפדה ונקשר לחיים'
ה.מסופר בספר חסידים: בחור שחלה מאוד ונשקפה סכנה לחייו וביקש שיעשו לו פדיון, התברר שהוא בכור ועשו לו פדיון וחי עוד עשרים וחמש שנים.
ו.בהסבר המצווה כמו כול מצוות שנאמר בהן 'ראשית' בכורים, חלה ראשית הגז, תרומה. הסביר בספר החינוך: שרצה הבורא לזכותנו במצווה בראשית פריו, לדעת שכול מה שיש לנו בעולם הוא חסד שניתן לנו על ידי הבורא יתברך. 'כי משלך הכול ומשלך נתנו לך'
ז.הבן הבכור נפדה בשווי של חמישה שקלים בשקל הקודש. אשר משקלם 96 גרם כסף טהור (כחמש מאות שקלים).
ח.האב צריך לתת לכהן את דמי הפדיון במתנה גמורה אם רצה הכהן להחזיר את כסף רשאי, ורצוי שלא יחזיר תמיד על מנת לא להפסיד את שאר הכוהנים, לעניים רשאי להחזיר תמיד.
ט.כול בכור לאב שיש לו מאישה שילדה בן בכור, חייבים לפדותו ואף אם יש לאב כמה בנים בכורים מכמה נשים.
י.אם האב לא פדה את בנו יכולים קרובי משפחה לפדותו.
הפטורים מפדיון הבן
יא.מצוות פדיון הבן מצווה די נדירה, שנדרש שייולד בן ראשון, ובכך רק כמחצית יכולים לקיים המצווה. ובנוסף לכך הדוגמאות הבאות פטורים מפדיון הבן.
יב. אחד ההורים כוהן/ כוהנת או לויים הבן פטור מפדיון.
יג.כאשר יש חוסר ידיעה האם ההורים הם כוהנים או לויים, לכאורה בכול ספק פטורים מפדיון שהרי זהו דין ממוני שאנו אומרים המוציא מחברו עליו הראיה. ולכן הכהן שרוצה לפדות ולקבל כסף צריך להוכיח זאת. אך פוסקים רבים סוברים שיקיימו פדיון הבן ללא ברכה. מפני שיש כאן איסור ולא רק עניין ממוני. ובאיסור פוסקים לחומרה. ועוד שרוב העם אינם כוהנים או לויים. (ערוה''ש, קונטרס הספיקות, שערי יושר, הגרע''י )
יד.הורים שילדו בן בכור שמעוניינים לבדוק מקורותיהם האם הם ישראלים וחייבים בפדיון הבן, האם עדיף להמתין עד שיסיימו הבדיקה. או יפדו בזמנו ללא ברכה. לדעת מרן הראי''ה קוק זצ''ל ימתינו ויקיימו פדיון הבן עם ברכה. (לדעת הרב צבי פסח פרנק עדיף לקיים פדיון בזמנו ללא ברכה)
טו.אם הבכור נולד בניתוח קיסרי פטור מפדיון שאינו פטר רחם, וגם הילד השני אם נולד בלידה רגילה למרות שהוא פטר רחם פטור מפני שאינו בכור.
טז.הפלה – כאשר הייתה הפלה לפני הולדת בן יש חילוקי דינים ונדרש לפנות לרב מוסמך אם חייבים בפדיון הבן. (ואין הבדל אם ההפלה הייתה במסגרת הנישואין או לפניהם)
זמן הפדיון
יז.זריזים מקדימים למצוות ראוי לקיים את מצוות פדיון הבן ביום השלושים ואחד בבוקר. ואם יש קושי למשפחה בבוקר יעשו פדיון הבן אור ליום השלושים ואחד.
יח.במדבר סיני קיימו מצוות פדיון הבן למרות שלא נעשו ברית מילה עד בואם לארץ. ולכן אם הברית נדחה עקב מחלה יש לקיים מצוות פדיון הבן בזמנה.
יט.נהגו לעשות סעודה בשעת פדיון הבן, ויש אומרים שסעודת פדיון הבן משתווה ל84 תעניות.
כ.טוב לקיים מצוות פדיון הבן במניין של עשרה אנשים, ורומזים לקב''ה כשם שאנו מקיימים מצוות פדיון הבן, כך יפדה בנו בכורו ישראל ויגאלנו שנית לעיני כול חי.
'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
פדיון הבן - הלכות במיקרים מיוחדים
|
|
|
|
|
|
|
|
|