יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » הרב יהודה ליאון אשכנזי - מניטו זצ''ל
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

הרב יהודה ליאון אשכנזי - מניטו זצ''ל

מתוך: אישים » אישים פורסם בד' באלול התשע"ה
דברים לדמותו של הרב יהודה ליאון אשכנזי מניטו


התשובה:
נערך על ידי הרב עזרא גבאי שליט''א
הרב יהודא ליאון אשכנזי זצ''ל נודע בכינויו מָנִיטוּ
נולד באלגי'ריה, בשנת 1922 והיה בנו של הרב דוד אשכנזי, רבה הראשי של אלג'יריה נצר למשפחת מקובלים ספרדית וצאצא לאחד מתלמידי האר''י, הרב יוסף אבן טבול.
אלג'יריה היתה תחת שלטון צרפתי ועם כיבוש צרפת במלחמת העולם השניה הפכה להיות תחת שלטון ממשל וישי ששיתף פעולה עם הנאצים ,תחת שלטון זה ניטלו זכויות האזרח של היהודים והם הופלו בהתאם לאידאולוגיה הנאצית תקופה זאת יהודי צרפת שראו את עצמם כחלק מאזרחי צרפת חשו שתפיסת עולמם נסדקת, עם הגיע הידיעות על השואה הנוראית שהתחוללה באירופה גבר אצל הרב יהודה אשכנזי ההבנה שיש לחזק יותר את הזהות היהודית.
במהלך מלחמת העולם השנייה 1943 התגייס לצבא 'צרפת החופשית'. שירת בחיל הרגלים ''בלגיון הזרים'' ואף נפצע במהלך שירותו. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לצרפת והקים את תנועת הצופים היהודיים בצרפת, שם קיבל את הכינוי 'מניטו' ( שם מתוך המיתולוגיה האינדיאנית- 'הרוח הגדולה'). משנת 1946 למד אצל יעקב גורדין – תלמיד חכם ומשכיל ממזרח אירופה, שהיה האב הרוחני של אסכולה שלימים תיקרא 'האסכולה הפריסאית למחשבת ישראל', במקביל למד בסורבון פילוסופיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
כתגובה לתהליכים שעברו על יהודי צרפת בדור השואה, עמד הרב אשכנזי לגשר בין היהודים המרוחקים ממסורת היהדות למורשתם על ידי חיבור בין המסורת היהודית והמחשבה המערבית. בפילוסופיה ראה אמצעי להכרת התורה, ושאף להבהיר באמצעותה את מושגי היסוד של היהדות שהבנתם התעמעמה במשך הדורות, ובכך לאפשר הבנה מעמיקה של מסורת ישראל. כיוון שהיה תלמיד חכם המושרש במקורות היהודיים, ועם זאת בעל ידע נרחב בעולם המחשבה המערבית, היה באפשרותו לשלב מקורות רבים, שונים ואף מנוגדים וליצור את תפיסתו העצמאית והמקורית, בה שאף להראות את חשיבותה של המסורת היהודית, כפי שהיא משתלבת בתרבות העולמית. הרב אשכנזי הדגיש את חשיבות המעבר בימינו מיהודיות גלותית לישראליות לאומית, הרב עודד את העלייה מצרפת והשפיע על היהדות שם בתפקידיו החינוכיים והרוחניים.
לבקשת אביו נקרא לאלג'יריה בכדי לעזור בארגון הקהילה לקראת הגירתה לצרפת. הגעתם של אלו לצרפת החריף את הצורך בבניית מערך חינוכי וקהילתי שכן שום דבר בתהליך ההגירה לא נערך בצורה מתוכננת והיהודים הללו התפזרו בכל רחבי צרפת. הכיוון החינוכי היה להעמיק את הקשר עם הציונות – ארץ ישראל מהיבט התורני. הרב אשכנזי מילא תפקידים מנהיגותיים וחינוכיים שונים בקהילת יהודי צרפת, עמד בראש בית הספר למנהיגות יהודית באורסיי. בין השנים 1954 - 1955, התחיל לארגן ביקורים בישראל לתלמידי אורסיי ולאנשי אקדמיה, ובמסגרת זו הגיע לראשונה לישראל.
בשנת 1956 נסע שנית לארץ והתוודע לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ''ל ולמשנתו הגדולה של מרן הרב קוק זצ''ל, דבר שהיווה נדבך נוסף ומכריע בהתפתחותו הרוחנית. בין השאר קיים קשר עם תלמידי חכמים נוספים וביניהם הרב שניאור זלמן שניאורסון (בן דודו של הרבי האחרון של חב''ד) המקובלים הרב יהודה אשלג הרב עזרא עטיה זכר צדיקים לברכה.
בעקבות מלחמת ששת הימים עלה הרב לארץ. חייו בארץ התמקדו בשלושה מישורים: מחויבות לחינוך, מחויבות לקהילה היהודית בצרפת וקשרים עם העולם הלא-יהודי. ניהל את הישיבה הספרדית 'מתיבתא' בירושלים העתיקה. כמו כן ייסד וניהל בית מדרש ייחודי – 'מעיינות', ברוח הציונות הדתית.
בשנת 1982 ייסד את 'מרכז יאיר', בירושלים. 'מעיינות' ו'מרכז יאיר' הפכו למרכז הרוחני הבלתי מעורער של יהודי צרפת בארץ. הרב הצליח לשלב באישיותו פן של תלמיד חכם המושרש עמוק במקורות יהודיים, ובעל ידע נרחב בעולם המחשבה הכללית והחשיבה המערבית. כיוון שהתמקד ביהדות צרפת, הוא לא היה מוכר כמעט בשאר העולם היהודי, ורק לאחרונה, לאחר פטירתו, ישנה התעניינות בכתביו, בעיקר בזכות תלמידיו הרבים, ביניהם הרב שלמה אבינר, הרב אברהם יהושע צוקרמן, הרב אורי שרקי, הרב ד''ר אליהו זיני. בשנת 2005 החל חתנו, ישראל פיבקו, לערוך ולהוציא לאור ספרים פרי הגותו על בסיס כתבים וקלטות שנותרו בעזבונו. הרב הופך להיות מוכר כחלק מגדולי הוגי הדעות היהודים של המאה העשרים שעסק בבירור שאלות היסוד בזהות היהודית, תוך התמודדות עם הזרמים העיקריים של ההגות הפילוסופית המודרנית והתיאולוגיה הנוצרית והמוסלמית
נפטר בירושלים בט' בחשוון תשנ''ז 1996.



 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על הרב יהודה ליאון אשכנזי - מניטו זצ''ל
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines