יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » גיור קטנים
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

גיור קטנים

מתוך: יום יום » לימוד תורה פורסם בכ"ז בסיוון התשע"ה
מהי התשובה ליוזמת ארגונים ורבנים מסויימים שרוצים לגייר מאות אלפי ילדים קטנים, אפילו בלי שההורים יתגיירו איתם?
האם כאשר הילד גודל ונשאר כמו גוי או חילוני להבדיל, הגיור עדיין חל?


התשובה:
שלום

לדעת רבני צוהר, בעיית הגיור היא בעיה רצינית ביותר ובעוד שנים אחדות עלולה לגרום להתבוללות נוראית בארץ. מתוך הבנה זו הם הגיעו למסקנה שיש לנסות לגייר את הילדים הקטנים של זוגות מעורבים. בכך יגרמו שבדור הבא הילדים יהיו יהודים. בגיור קטנים אין צורך בקבלת מצוות, ולכן אפילו שמדובר שההורים אינם שומרים תורה ומצוות אפשר לגייר את הילדים.

יש להעיר מספר הערות על מהלך זה:
1. הטענה שאפשר לגייר קטנים על אף שההורים אינם שומרים תורה ומצוות אינה מוסכמת לגמרי ותלויה במחלוקת אחרונים:
מבואר בגמרא במסכת כתובות (יא, ע''א) שאפשר לגייר קטן על ידי דעת בית דין [כשאביו מביאו להתגייר ומתגייר עמו לא צריך דעת בית דין, אלא אומרים שנוח לו במה שאביו עושה. עיין שו''ע, יורה דעה רסח, ז-ח]. עוד נאמר בגמרא כשמגיע הגר הקטן לגיל גדלות יש לו יכולת למחות בגיורו ואם לא מחה אינו יכול למחות לאחר מכן. יש לחקור מה הטעם שגר קטן יכול למחות בגיורו כשהגיע לגיל גדלות? משמע שיש איזה חסרון בגיור, ומשום חסרון זה הגר הקטן יכול למחות בגיורו כשיגיע לגיל גדלות. נחלקו האחרונים ואולי גם הראשונים בשאלה זו. יש מן האחרונים שטוענים שהטעם שיכול למחות בגיורו הוא, שהגיור פועל מצד זכין לאדם שלא בפניו. לכן, אם הוא מוחה בגיורו, הוא מוכיח שהגיור אינו לזכותו והגיור בטל. כמו גם במקרה של מתנה, אי אפשר לזכות לאדם דבר בעל כרחו. אם אינו רוצה לזכות במתנה, אי אפשר לזכות לו את המתנה. מאידך, יש שטוענים שהטעם שיכול למחות אינו משום שהגיור פועל מצד זכות אלא מצד שיש חסרון בקבלת מצוות. כלומר, גר קטן אינו יכול לקבל מצוות וגם בית הדין לא יכול לקבל בשבילו את המצוות, לכן צריך קבלת מצוות כשמגיע לגיל גדלות. בכך שאינו מוחה על גיורו כשמגיע לגיל גדלות יש קבלת מצוות. אי מחאתו נחשב כקבלת מצוות. כדברי התוס' (מסכת סנהדרין סח, ע''ב, ד''ה ד''ה קטן אי וכו'): ''ואע''ג דאמרינן בכתובות (דף יא.) הגדילו יכולין למחות הא אמרינן דכשגדלו שעה אחת ולא מיחו שוב אין יכולין למחות דמועיל להו מילה וטבילה של קטנות שהיתה בגופם ואין חסירים אלא קבלת מצות ומתוך שגדלו ולא מיחו היינו קבלה'' .

לדעתי, יש מקום להוכיח שהשו''ע עומד בשיטה שיש חסרון בקבלת מצוות. זו הסיבה שהשו''ע (יורה דעה רסח, ז-ח) פסק: ''עובד כוכבים קטן, אם יש לו אב יכול לגייר אותו. ואם אין לו אב, ובא להתגייר או אמו מביאתו להתגייר, בית דין מגיירין אותו, שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. בין קטן שגיירו אביו בין שגיירוהו ב''ד, יכול למחות כשיגדל ואין דינו כישראל מומר אלא כעובד כוכבים: בד''א, כשלא נהג מנהג יהדות משהגדיל, אבל נהג מנהג יהדות שהגדיל שוב אינו יכול למחות''.
השו''ע סובר שכל זמן שהגר הקטן לא נהג מנהג יהדות כשהגיע לגיל גדלות, יש לו יכולת למחות. מנהג יהדות הוא קבלת מצוות. צריך קבלת מצוות בעת הגדלות.

לפי שני הצדדים האלו, יש לדון האם יש יכולת לגייר קטן כשידוע שלא יקבל תורה ומצוות בעת הגדלות? הרי מצד החסרון של קבלת מצוות, יש לומר שאי אפשר לגייר קטן כשידוע שלא יקבל תורה ומצוות, הרי לעולם יהיה חסרון בגיורו. גם לצד שהגיור צריך להיות לזכותו יש לומר שאם לא יקיים תורה ומצוות בעת הגדלות, אז הגיור אינו לזכותו. שתי טענות אלו מצינו בדברי גדולי האחרונים בדור האחרון.

הראי''ה קוק זצ''ל כתב (שו''ת דעת כהן, סימן קמח): ''והאמת אגיד לכת''ר, שעיקר היסוד שכ' במכתבי הראשון לכת''ר, שדעת ב''ד הויא כקבלת מצות, היכא דהאב מקבל עליו באמת לגדלו בקיום מצות, וכשאין העניין כך חסרה קבלת המצות, לא משמע כן מדהתו''ס דפ' בן סורר, דכתבו דקבלת המצות נגמרת היא כשגדל ולא מיחה. ומ''מ בנ''ד, שבוודאי בגדלותו ג''כ לא ישים לב לקיום המצוַת, כיון שעיקר גידולו וחינוכו הוא בעניין פריקת עול של קיום המצוַת, הרי יחסר כח הקבלה של המצות לגמרי ואין כאן גרות. וילה''א בזה הרבה עפ''מ שנראה מתוס' חולין ד' ד''ה כותים, דהיכא דלא נתגיירו ברצון טוב כ''א מפחד, כגרי אריות, והגרות לא הי' לגמרי, דהיינו שלא הי' קבלת מצות כראוי, ל''ה גרים כלל, וה''נ כיון דהתינוק אין לו דעת לומר שנתגייר מאהבה, ולא עדיף מגירי אריות, וגרע מינייהו דאין כאן רצון שלו כלל, וכשיתגדל עוד לא יקבל עליו המצות לפי האומד, אם כן ל''ה גרות כלל''.
שו''ת שרידי אש (ח''ב, סימן צו) כתב: ''והעיקר, שאין בזמננו שום זכות לקטן שגיירו אותו, ובפרט מי שמתגדל בבית הורים שאינם מקיימים תורה ומצוות, והילד ג''כ לא יקיים את המצות שנתחייב בהם ע''י גרות. ואם כן לא זו בלבד שאין הגרות זכות לו, אלא היא חוב גמור, ואסור לגרום חוב לאדם אע''פ שאינו יהודי. ולא עוד, אלא שהגרות שהיא חובה לו היא בטלה ומבוטלה ואינו גר כלל ויבוא לידי מכשול, שיחשבוהו וגם הוא יחשוב א''ע לישראל. ואין לשער ולתאר את ריבוי המכשולים שיצאו מזה'' .
י
ש לציין שיש אחרונים שנקטו גישה אחרת, והם הבינו שאפילו אם הקטן לא יקיים תורה ומצוות בעת שמגיע לגיל גדלות, בכל זאת, הגיור לזכותו. אחד מהם הוא הרב משה פיינשטיין זצ''ל (שו''ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן כו, אות ג): ''אבל הא אפשר לתקן דאת הקטנים יגיירו כי הם א''צ קבלת מצות ויגיירום ע''ד ב''ד והוא זכות להם כי מכיון שלומדים בבי''ס דתי אצל מורים יראי שמים הרי מצוי שיתגדלו להיות שומרי תורה שלכן אף שהוא ספק הוא זכות וודאי, וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצוַתן שעושין הוא מצוה והעבירות הוא להם כשגגה הוא ג''כ זכות מלהיות נכרים...'' .
כפי שכתבתי לעיל לא ברורה לי לגמרי סברא זו, ואין הכרח גמור לדבר. שהרי אפילו אם נאמר שאכן, יש זכות, בכל זאת, יש מקום לדון מצד החסרון של קבלת מצוות.
2. על ידי גיור קטנים שאינם שומרים תורה ומצוות אנחנו מכניסים את עצמנו לריבוי ספקות. בנוסף לספק שהעליתי לעיל, יש ספק בין הפוסקים מה הדין במקרה של גר קטן שהגיע לגיל גדלות ולא מיחה בצורה מפורשת על גיורו, אך מתוך התנהגותו אפשר ללמוד שאינו רוצה להיות יהודי שומר תורה ומצוות, ובכך יש גילוי שהגיור אינו לזכותו? יש מן האחרונים שטוענים שצריך מחאה מפורשת, וכל עוד לא מחה בצורה מפורשת, הגיור לא בטל . מאידך, יש אחרים שטוענים שאם מתנהג בצורה שמגלה שאינו רצונו לשמור תורה ומצוות, הרי יש בכך מחאה והגיור מתבטל .
אם נגייר קטנים שהסבירות היא גבוהה שלא ישמרו תורה ומצוות כשיגיעו לגיל גדלות, מתעוררת מחלוקת זו, ואין הכרעה ברורה בשאלה זו. כמובן, שיש מקום להקל כשיש צדדים לומר שאכן, בסופו של דבר יקיימו תורה ומצוות. כגון, שהזוג מתקרבים ליהדות ומתחייבים לשלוח את הבן לבית ספר דתי. אבל, בוודאי אי אפשר לפעול באופן גורף לגייר קטנים שידוע שהסבירות היא גבוהה שלא ישמרו תורה ומצוות כשיגיעו לגיל גדלות.
3. הרב אברהם סתיו הביא את דברי החת''ם סופר שסובר שבמקרה שהוריו הביאו אותו להתגייר, אז הוא אינו יכול למחות על גיורו. אך, הוא הביא את הדברים כאילו הם הלכה למשה מסיני. ועלי לציין, שבמאמר ארוך הארכתי לדון בדברי החת''ם סופר ושם הבאתי ראיות רבות לדחות את דבריו. ואציין שגם הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ''ל השיג על דברי החת''ם סופר. הוא דחה את ראיותיו וכתב שמסתבר הדבר שיכול למחות, כיון שהגיור פועל מטעם שנוח לו במה שאביו עושה וטעם זה אינו אלא כשהמשיך את גרותו כשנעשה גדול.
4. יש מקום להיכנס לדחקים ולמחלוקות בין הפוסקים כשמדובר בשעת הדחק. השאלה היא, האם אכן, הגענו למצב של שעת הדחק? השאלה הזו עומדת על מספר נקודות: א. חסרי דת בארץ ישראל הם חמישה אחוזים מכלל האוכלסיה. המספר הזה יקטן לאורך השנים ולא יגדל משום שאצל הדתיים יש ילודה יותר גדולה מאצל החסרי הדת. ב. חלק מחסרי הדת מתגיירים כדת וכדין. ג. יש מחסרי הדת שהם גברים שמתחתנים עם נשים יהודיות. אכן, מדובר כאן על מציאות לא טובה ואין ברצוננו שגוים יתחתנו עם יהודיות, אבל בסופו של דבר הילד שיוולד הוא יהיה יהודי ולא גוי. אם כן, בריבוי השנים יתמעטו הגוים ויתרבו היהודים. ד. מתוך חסרי הדת הרוב שמתגיירים הם נשים. ועיקר הבעיה מבחינת היחוס נמצא אצל הנשים. ה. האם אכן, על ידי מהלך זה נביא לשינוי כל כך גדול, ויהיה ריבוי גרים? אני מסתפק מאוד לומר שגם על ידי מהלך זה, לא נביא לידי ריבוי גרים שלא היו באים להתגייר בלי מהלך זה, ואולי היו מתגיירים בדרך של שמירת תורה ומצוות.
5. על הרבנים להתחשב בכך שיש ציבור גדול שהוא הציבור החרדי, וגם חלק מן הציבור הדתי לאומי, שלא מקבל גיורים אלו.
אם הרבנים ינקטו עמדה שאינה מתקבלת על דעת רבים מן הרבנים הרי הם יגרמו עוול גדול לעַם ישראל וגם לגרים. בכך הם יגרמו שיפסלו את כל הגרים שיתגיירו בגיורים אצל הציבור הדתי לאומי. דהיינו, במערך הגיור. אפילו אחד שיתגייר לשם שמים, יחששו שהגיור לא היה כהלכה וכיוצ''ב. גדולי הרבנים מן הציבור הדתי לאומי צריכים להגיע להסכמה עם גדולי הרבנים מן הציבור החרדי. האם אפשר לעשות זאת? איני יודע, אך אני יודע שלא נעשה מאמץ מספיק כדי להגיע להסכמה זו.
6. אכן, יש בעיה של התבוללות. אך, עלינו לדעת שיש עוד דרכים למעט התבוללות זו. אחת מהן היא למעט את הבאת הגוים מחוץ לארץ. יש שפועלים להביא גוים מחוץ לארץ, עולי ברית המועצות שיש להם סבא יהודי, וכן הדבר ביוצאי אתיופיה שכיום מביאים רבים שהם גוים.
7. נראה לי, שבמהלך מוצהר של גיור קטנים בלי קבלת מצוות, יש חילול ה'. בכך אנחנו מצהירים קבל עַם ועדה שיהדות אינה קשורה עִם תורה ומצוות. בכך אנחנו מצהירים שאין מיוחדות בעַם ישראל, אין לנו מטרה שהיא כמובן שמירת תורה ומצוות. העיקר להיות חלק מעַם ישראל, להיות ''ישראלי''. רבים הם האומרים מדוע אי אפשר להתגייר בלי שמירת תורה ומצוות, הרי יהודי שאינו שומר תורה ומצוות עדיין הוא בגדר של יהודי? הם אינם מבינים שיש הבדל מהותי בין אם כבר נולדת יהודי ובין שאתה רוצה להיכנס ולהצטרף ליהדות. כדי להצטרף ליהדות, להיות יהודי, צריך להצטרף לכריתת ברית של עַם ישראל עִם הקב''ה. משמעות הגיור היא, הצטרפות לכריתת ברית של עַם ישראל עִם הקב''ה. הקב''ה אינו כורת ברית עִם יחידים אלא עִם בני ישראל. ועכשיו אם מישהו רוצה לכרות ברית עִם הקב''ה, הוא צריך להצטרף לכריתת ברית של עַם ישראל עִם הקב''ה. זו הסיבה שכל נכרי שמתגייר עובר אותו תהליך גיור שבני ישראל עברו במעמד הר סיני (עיין מסכת כריתות ט, ע''א). כמו במעמד הר סיני, עַם ישראל עשו מילה, טבילה וקבלת מצוות, כך הדבר אצל כל נכרי שמתגייר. לכן, אי אפשר להתגייר בלי קבלת מצוות. עַם ישראל לא נוצר להיות עַם ככל העמים, אלא אנחנו אומה מיוחדת שעושה את רצון אבינו שבשמים על ידי קיום תורה ומצוות.
8. ולסיום אסיים כפי שביארתי לעיל שיסוד הגיור הוא צירוף לכריתת ברית של בני ישראל עִם הקב''ה, ולכן זו הסיבה שהנכרי שמתגייר צריך להתגייר בבית דין. בית דין מייצג את הקב''ה וגם את בני ישראל. הנכרי שמתגייר צריך את הסכמת עַם ישראל וגם את הסכמת הקב''ה. אם כן, בוודאי בענייני גיור צריך הסכמה ציבורית, הסכמת רוב גדולי הדור. אי אפשר ללכת על מהלך שנוגד דעתם של רבים מגדולי הדור. הרי יסוד הגיור הוא בנוי על הסכמת עַם ישראל לקבל את הגר.

הרב אורי בצלאל פישר

בעמח''ס 'גר המתגייר' בהלכות גיור
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על גיור קטנים
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines