|
|
הרבי מקוצק - דברים לדמותו
|
|
אומנם עבר היאר צייט של הרבי מקוצק עבר, בכד' שבט האם הרב יכול לכתוב דברים לזכרו?
|
התשובה:
|
|
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, הרבי מקוצק, נולד בשנת 1787 ה׳תקמ״ז.
הרבי מקוצק היה אחד מהוגי הדעות החשובים של החסידות וממעצבי דרכה. פרטי חייו אינם ידועים במלואם, הרבי מקוצק לא השאיר אחריו ספרים, וכל הידוע עליו נובע מתיאורי אחרים.
ידוע שנולד למשפחה של ״מתנגדים״ ונמשך לתורת החסידות מגיל צעיר. ככל הנראה רכש גם השכלה כללית ולפי מקור אחד אף למד רוקחות.
התחיל את לימודיו אצל החוזה מלובלין ולאחר מכן עבר ללמוד אצל היהודי הקדוש מפשיסחא, רבי יעקב יצחק, ולאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל רבי שמחה בונים מפשיסחא.
כאשר נמשך לחסידות חיפש הצעיר מנחם מנדל שיטה שתהיה לרוחו ולא תתבסס על עשיית מופתים. לאחר פטירת רבי שמחה בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, הוחלט על ידי החסידים כי הוא ישמש כרבי, בשלב מסוים עבר לקוצק ופעל בה. הרבי מקוצק הרבה להתבודד, והיה נוקשה בתביעותיו מעצמו ומאחרים.
חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא נהג לבחור מהחסידים את המעטים שלדעתו יעמדו בתביעות המחמירות שהיציג להם. הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה בפרנסתם ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על האמת והתרחקות מהונאה עצמית, תביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצמצום בצורכי הגוף, בריחה מכבוד ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן מחמיר. בשל דרישות אילו כמה מבכירי תלמידיו פרשו ממנו.
השיטה החדשה שלו בחסידות משכה רבים לקוצק ואלפים הגיעו לעיירה כדי לחסות בצילו וללמוד מתורתו. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם בבית המדרש של רבם.
החיים בקוצק התנהלו בשיתופיות כבמעין קומונה ובעוני רב מתוך עיקרון. הרבי מקוצק עצמו הטיל מרות בתלמידיו, ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גבוה של תלמיד חכם בתורה כדי ללמוד בקוצק; כך, למשל, מי שלא העלה סברא במשך שלושה ימים הוצא מבית המדרש. הוא מיעט להיפגש עם חסידיו, עוד לפני תקופת ההתבודדות הארוכה שגזר על עצמו לאחר מכן, ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו''ר ככל האדמו''רים (עושה נסים וכו'). אמרתו הידועה בנושא, ''אותות ומופתים - באדמת בני חם'' כלומר לא בבית מדרשינו. וכן כשבאו לספר לו על אדמו''ר מפורסם שמדהים במופתיו אמר: ''נראה אותו הופך יהודי פחות טוב ליותר טוב.''
תפיסתו של ר' מנחם מנדל הייתה מרחיקת לכת וקיצונית הוא שנא את הבינוניות, וכך דרש מחסידיו כאמרתו: ''רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות'', ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת. אמרה נוספת המשקפת גישה זו; ''מה לי עם כל אלפי החסידים, די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל פשוט למתנם, יעלו עמי על הגגות, ונצעקה יחדיו, ה' הוא האלוקים''.
בסוף ימיו פרש הרבי מקוצק כמעט לגמרי מעיסוק בעניינים מעשיים והסתגר בחדרו שנים רבות. בחייו הותקפה שיטתו וגישתו מצד רוב האדמו״רים והן מצד המתנגדים, אך כעבור שני דורות קנתה לה שביתה בקרב רובו של המחנה החסידי בפולין.
הרבי דבק באמת האישית שבין האדם לעצמו, לחבריו ולאלוקים. אחת המימרות הידועות שנמסרו בשמו היא: ״לא יהיה בך אל זר - שהאל שבך לא יהיה זר לך...״.
על צער הגלות היה הרבי מקוצק נוהג לומר לתלמידיו כי הם יותר מדי עסוקים בצערם הם ובקשיים שלהם. ״כך זה תמיד״, נהג לומר, ''האב מצטער בצער בניו ואילו הבנים אינם מצטערים בצער אביהם. הקדוש ברוך הוא מצטער בצערנו ואין אנו מצטערים בצער השכינה''.
דרכו הייתה באמירת משפטים קצרים אך חריפים בתוכנם.
מאימרותיו :
''אין דבר יותר שלם מלב שבור''
''היכן מצוי אלוקים? - במקום שנותנים לו להיכנס.''
''כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר''
'' המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול - רשע טוב הימנו. ''
רבי מנחם מנדל נפטר בכ''ב בשבט ה'תרי''ט 1859 ונטמן בקוצק.
נערך ע''י עזרא גבאי
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
הרבי מקוצק - דברים לדמותו
|
|
|
|
|
|
|
|
|