|
|
בגידה בבעל
|
|
שלום,
נשואה 20 שנה עם 3 ילדים. התחתנתי בגיל מאוד צעיר. בתחילת הנישואים (לפני שילדתי את ילדיי) חווינו בעיות, הייתי ילדה תמימה וטיפשה ונפלתי בחיזור של גבר אחר. הקשר הסתיים מהר. היום אני חיה עם בעלי באושר פלוס פלוס עם ילדים מקסימים. לקח לי 20 שנה להבין את גודל הטעות היום שאני אישה בוגרת. אך לצערי הטעות נעשתה. מלבד האיש ואני אף אחד לא יודע. אך אני חיה עם רגשות אשם נוראיים. אנחנו לא דתיים. אבל תמיד שמרתי טהרה, בעלי הולך לבית כנסת, אני מדליקה נרות שבת, וכד'. אני ובעלי אנשים מאמינים יותר מאז שהתחתנו. אנחנו חובים קושי כלכלי וזה דאגתנו...ואני תמיד מקשרת את זה למעשי שהייתי ילדה. אינני יודעת למעשה למה אני כותבת כאן...ומה אני מחפשת לשמוע. קשה לי שאני רואה כמה קשה לבעלי שחש שאינו מביא מספיק זה הורג אותי. והוא עובד מהבוקר עד הלילה. אני אוהבת אותו היום יותר משאהבתי אותו שהתחתנו. הלוואי ויכולתי לקחת את הזמן אחורה ולדעת אז מה שאני יודעת היום עם השנים שלימדו אותי, לעולם לא הייתי עושה את זה.
|
התשובה:
|
|
שלום לשואלת,
נראה כי לא בקלות את מציפה סיטואציה קשה מאד שרובצת על מצפונך שנים רבות.
הביטי,
האירוע שאת מתארת בדבריך הכואבים, הוא מן החמורים ביותר בתורה מכמה היבטים. וכן ההשלכות של אירוע זה חמור וקשה אף הוא. ואפרט, (בהנחה שכאשר את כותבת 'נפלתי עם גבר אחר' כוונתך לקיום יחסי אישות עם זולת בעלך)
איסור קיום יחסי אישות עם 'אשת איש' הוא מן החמורים בתורה. לא זו אף זו, כאשר היחסים הללו היו בהסכמת האישה, היא נאסרת לבעלה לעולם וכן לבועל. ואיסור זה של אישה 'סוטה' לבעלה, התורה קבעה בזה 'טומאה' כמו באיסור 'עריות'. כך שלא בכדי יש לך תחושה קשה שלא עוזבת אותך שנים רבות.
אני ממשיך בהיבט ההלכתי, כדי שהאישה תאסר על בעלה לאחר שנטמאה עם אחר, נדרשים תנאים מסויימים שבחלקם אינם מתקימים בסיטואציה שלך וכאן אני פונה למקרה שלך,
בשאלה שעולה מדבריך, דנו גדולי הפוסקים בדורות האחרונים, ויש בה שני היבטים. הראשון, האם שומה עליך להודיע לבעלך שנטמאת לו ואת אסורה עליו. וההיבט הנוסף, הגם ונאמר שנכון הוא לא להודיע לבעל. האם את באופן אישי שיודעת בבירור שקיימת יחסי אישות עם זולתו של בעלך על אף שזה היה לפני שנים, האם מותר לך היום לשהות עם בעלך ולקיים איתו יחסי אישות. ובכן, ביחס להיבט הראשון, היינו בשאלה האם להודיע לבעל. נמנו וגמרו גדולי הפוסקים מסיבות שונות שלא אכנס אליהם, להימנע מלספר לבעל את אשר ארע. וביחס להיבט השני. היינו, האם מותר לך היום לחיות עם בעלך כולל יחסי אישות. יש על כך פחות התייחסות בספרי הפוסקים. אך מי שהקיף את השאלה הזו מכל היבטיה הוא הגאון רבי משה שטרנבוך שליט''א (מגדולי הפוסקים של העדה החרדית בירושלים) בספרו 'תשובות והנהגות' אבן העזר סימן תי. ומסקנתו בנסיבות מסוימות שהתיאור שלך נכלל בהן, שמותר לך לאחר מה שקרה בדיעבד להמשיך ולחיות עם בעלך כולל יחסי אישות. אך לא בלב קל הוא מגיע למסקנה הזו, לכן הוא מצדד שהאישה שנטמאה תעשה 'פעולה אקטיבית' של מעשה רוחני שיכפר לה ויטהר אותה מן הטומאה.
בואי אם כן אתן לך עצה טובה, ראי נא, דוד המלך עליו השלום נחשב לו בדרגתו עוון בת שבע, כעוון אשת איש. ואז הוא אמר ''אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו...'' כלומר, אפעל שאחרים גם כן ישובו אל ה' ואז יכופר לי. לכי איפוא בדרכיו. ולא זו בלבד שעונך יכופר אלא שתשרה ברכה בביתכם. קחי את נושא 'ברכות הנהנין' וכן ברכת 'אשר יצר' כפרויקט אישי בביתך. תתחילי לברך על כל מה שאת אוכלת במתינות. לאחר תקופה קצרה בקשי גם מבני משפחתך שיעשו כך. אמרי להם שקראת שזה מביא ברכה הביתה. כך תרבי את כבוד ה' אצל בני משפחתך. ויש בכוחן של ברכות להאציל ברכה על ביתכם ואף להציל ממוות. ותבורכו ממקור הברכות.
ברכה והצלחה,
ראובן ברכץ אתר:טיפול זוגי לדתיים
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
בגידה בבעל
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
ילמדנו רבנו
- Gabi, 01/03/2016
קטונתי מלהרהר אחרי פסיקת הרב, אבל לעניות דעתי נראה שזה מכשיר פתח לבוגדנות מצד האשה, שהיא תבגוד בבעלה, לא תספר לו ,ותכפר עוונה על ידי ברכת אשר יצר., ותקפיד על מצוות ובזה היא תכפר על שנטמאה , וכל נואפת תעשה זאת, ואז תהיה פרצה נוראה בטהרת ישראל! ילמדנו רבנו
|
קדושת עם ישראל רב שלומות לשואל,
טוב שהעלית את דבריך.
ראה נא, כאשר אנו רוצים לשמור על קדושת וטהרת עם ישראל. יש דרך אחת ויחידה לעשות זאת. והיא, כאשר נצמדים לשו``ע והפוסקים בכל צעד ושעל.
והנה כשבאה לפנינו נידון חמור האם להורות על איסור אישה לבעלה וחובת גירושין. מן החובה להתייעץ עם השו``ע והפוסקים. ובמידה ואין הכרח הלכתי לפי הכרעת הפוסקים וחכמי הדור. בודאי שאסור להורות על הפסקת הנישואין בפרט כאשר עלול חלילה לצאת לעז על ילדיה שיש בהם ספק ממזרות.
אין אנו בדור עני כל כך יכולים ליטול סמכות לעצמנו ולהתיימר לגדור את כרם ישראל, אלא אם קיבלנו בזה הכרעה של חז``ל. כך שבכל שאלה עלינו להיצמד לשו``ע ופוסקים וזו הדרך היחידה לגדור את קדושת ישראל.
ברוך תהיה.
|
|
שאלה לרב
- אנונימית, 24/02/2016
גם אני מתייסרת בשאלה מה נחשב יחסי אישות האוסרות אישה לבעלה, מעדתי גם כן אך לא היו יחסים מלאים.
|
|
|
|
|
|
|