יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
בעל תפילה בימים נוראים

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » יחס התורה לבעלי נטיות הפוכות
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

יחס התורה לבעלי נטיות הפוכות

מתוך: אישות ומשפחה » נישואין, טהרת המשפחה פורסם בג' בחשוון התשע"ה
שלום הרב!
אני מעוניין להתייעץ איתך לגבי גישת התורה להומואים.

שאלתי את השאלה מדוע התורה אסרה משכב זכור.
במו"נ חלק שלישי פרק לג כותב הרמב"ם: "ועוד מכלל מטרות התורה השלמה עזיבת התאוות...וצמצומן עד כמה שאפשר...וכבר ידעת כי רוב להיטות ההמון והתפקרותם אינה אלא בזלילה ובמאכל ובתשמיש...כוונתי בכך הזנחת התשמיש וההתרחקות ממנו ומיעוטו ככל האפשר...". לפי דברים אלו אולי אפשר לומר שמטרת האיסור הוא לצמצם לנו, הסטרייטים, את האופציות למימוש התאווה שלנו ובכך לחנכנו להיות פחות תאוותנים. כלומר, שנבין שלא כל מה שאנו רוצים לשכב איתו הוא הפקר לתאוותינו.
כאן עלתה לי השאלה: אבל מה עם אלא שנולדו עם משיכה אך ורק לגברים? הרי הם יעסקו בתשמיש כמו כל סטרייט! אין אצלו יותר או פחות תאווה.
במו"נ חלק שלישי פרק לד כותב הרמב"ם: "...אין התורה מביטה על הבודד ולא יהיה הציווי כפי הדבר המועט, אלא כל מה שרצוי להשיגו, השקפה או מדה או מעשה מועיל (צמצום התאוות?), אין מביטים בו אלא לדברים שהם הרוב, ואין שמים לב לדבר מועט האירוע, ולא לנזק שיהיה ליחיד מבני אדם בגלל אותה גזירה...מתחייב מהן נזקים אישיים וכו'...". מהנאמר כאן העזתי לחשוב שאולי מבחינה סובייקטיבית אין כל פגם מוסרי במשכב זכור, נהפוך הוא - המעשה הוא טוב כמו בין כל בני זוג במערכת יחסים. אלא שהאיסור נוגע לכלל, להמון העם שהם סטרייטים ואילו אלה שנולדו עם משיכה רק לגברים הם היחידים, שמחייב שיהיה להם נזק לטובת הכלל. התורה לא יכלה לכתוב "אם אתה נמשך אך ורק לגברים - מותר לך להיות איתם ולהקים איתם משפחה למופת וכו..." כי הפתח הזה היה מערער את כל המערכת.
באגרות הראי"ה א' עמוד רכד כתובים דברים מאד דומים לדברי הרמב"ם. סיכומם: לפעמים זכותו הפרטית של מישהו תיפגע למרות שיש בעיה מוסרית בכך, בגלל הצורך לקבוע מציאות משפטית כללית שהיא עצמה המעשה היותר מוסרי.

האם אתה חושב שבין היתר התכוונו הרמב"ם והרב קוק לבעלי נטיות הפוכות בדבריהם?
אולי בהתאם למציאות של ימינו אפשר לפרש את דבריהם כפי שפירשתי?
מהי לדעתך מטרת איסור משכב זכור?

תודה רבה!


התשובה:
שלום וברכה

הנושא בו אדם דן הוא רגיש ועדין ומורכב. מדובר בו גם ביסודות התורה, גם בבני אדם במובן הכי אנושי של המילה, ובעוד עניינים רבים ומגוונים. הוא ראוי לכתיבה ארוכה, ומה שאני כותב הוא ראשי פרקים בלבד, ואם תרצה להרחיב בדבר מה – אתה מוזמן.

אין לנו כל מושג מפני מה אסרה התורה את משכב הזכר. התורה כתבה שהדבר אסור, ולא נמקה מפני מה. בשל כך, בראש ובראשונה אנו מקיימים את מצוות התורה. ובד בבד אנו מנסים להבין ולרדת לעמקי סודותיה. אולם כל הניסיונות שלנו לבאר את איסורי התורה אינם יוצאים מגדר השערה – יש השערות טובות יותר, ויש פחות, אולם בכל מקרה מדובר בהשערה.
ממילא תבין כי הניסיון לפסוק הלכה לשנות את התורה לאור נימוקים שאנחנו חושבים שהם הנימוקים הנכונים – הוא ניסיון שאין לו מקום.
משכב זכר לא נאסר בשל העובדה שהוא לא מוסרי. הוא נאסר בשל העובדה שהתורה אסרה אותו. ההצעה שלך כי הדברים לא אסורים למי שאין לו אפשרות אחרת, ובכל זאת התורה לא כתבה את הדבר בצורה זו – היא הצעה תיאורטית שכדי לטעון אותה צריך בסיס בפסוק, בדרשת חכמים, במהלך פסיקת ההלכה לאורך הדורות וכדו'. העובדה שיש רעיון תיאורטי כלשהו אינו הופך את הרעיון הזה לנכון, ובוודאי שלא להלכה פסוקה. כך לא פוסקים הלכה במסורת ישראל.



אני בספק גדול האם הרמב''ם והרב קוק התכוונו להומוסקסואלים, וזאת משתי סיבות. ראשית, במישור העקרוני, אף לא אחד מהם התכוון שבשל העובדה שהתורה כותבת את דבריה ''על דרך הרוב'' יש מקום המתיר לפרטים שלא ללכת בעקבותיה. להפך, עצם העובדה שהתורה כתבה את הדברים בצורה גורפת, על אף העובדה שאפשר שהדבר לא מתאים לפרטים מסוימים (לדבריהם\) מלמדת שהתורה מחייבת גם את הפרטים ללכת בעקבות הכלל. שנית, אני מניח שהן הרמב''ם והן הרב קוק היו מציינים כי לא כך פוסקים הלכה, אלא בשיקולים ובנימוקים הלכתיים.


כל טוב
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על יחס התורה לבעלי נטיות הפוכות
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines