|
|
תשובה ובקשת מחילה
|
|
לכבוד הרב שלום !
בהמשך לשיעור בנושא ה "תשובה" בביכנ"ס "יקר".
[ מקווה שמדייק בהבנתי את דברייך ]
1. אם התשובה הראציונאלית היא דווקא זו שמערבת את הרגשת קטנות האדם והצורך שלו בעזרה.
אם אכן זו הדרך לדבוק בה. מדוע אנו רואים באברהם המודל לחיקויי ואבי היהדות , מדוע לא נוח ?! שהרי נוח בניגוד לאברהם היה זה שניצרך לעזרת הקב"ה.
2. האם התורה מכוונת ומכירה בכלל במחילה בין אדם לחבירו ע"י בקשת סליחה ?
'' אדם שהרג בשוגג , התורה לכאורע לפחות מתירה נקמה כאקט לגיטימי, שהרי היא פתחה לכך פתח בזה שנתנה אפשרות לנקם [אלא אם כן השוגג בעיר מקלט]. הייתי מצפה שנקמה כלל תהיה אסורה במקרה זה והתורה תציין על דרך של מחילה כלשהי מהצד הנפגע ?!
'' עין תחת עין , שן תחת שן ...
האם התורה לא מכוונת לכך שעפ"י טבע האדם ועל דרך ההיגיון [ העלתה כמה סיבות לכך, שמעלות תהיות על מציאותה של מחילה בכלל] - אין מחילה ע"י בקשה
בכבוד רב, שאול
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה
אני מודה לך שאתה מאפשר לי לדייק את הדברים, מתוך השאלות שאתה שואל.
איני חושב שיש תשובה ראציונלית ותשובה לא ראציונלית, והחלוקה הזו לא הופיעה בדברים שאמרתי. אני חושב שיש נתיבים שונים לתשובה – יש את המבוססת על עוצמתו של האדם, בחירתו החופשית והאחריות למעשיו, ויש שמבוססת על החולשה והתלות, ובקשת המשיכה למעלה. לא זו בלבד, אלא שאותו אדם יכול למצוא עצמו לעתים כך ולעתים כך. גדולתו של אברהם אבינו שהתהלך לפני ד' בניגוד לנוח היא הנתיב המיוחד שצעד בו אברהם אבינו, ואילו בדברי דוד המלך אנו מוצאים לעתים את הקריאה להיחלצות מן המיצר על ידי משיכה אלוקית למעלה. כך שהנתיבים פרושים בצורות מגוונות, וכל אדם צריך לפסוע בנתיב התשובה בדרך המתאימה לו בשעה המסוימת שבו ב''ה מתעוררים עולמות התשובה בנפשו.
התורה מכירה במחילה שבין אדם לחבירו, ואפילו מצווה על כך, וכך נפסק בשולחן ערוך בהלכות ערב יום הכיפורים. אולם טעות לחשוב כי בקשת הסליחה והמחילה שבעקבותיה מסוגלים למחות את כל הבורות והתהומות שהפגיעה יצרה. בדיוק כפי שכתבת, בעולם החיים יש אידיאות נוספות: גאולת הדם, חובת תשלום הנלמדת מעין תחת עין וכדו'. בכלל צריך להתרגל כי בעולם הרוחני מתרוצצים כוחות שונים לכיוונים שונים, וההלכה צריכה ליישב ביניהם, ולקבוע מה ניתן למחילה, ומה שייך לעולם גאולת הדם, ובמה חובה לפצות, ומה לא ניתן לתקן, וכדו'. על כן, בכפיפה אחת גרים בעולמנו גם חובת המחילה וגם רשות גאולת הדם, וכאמור – הצורך לנווט בין כל האידיאות האלה הוא נשמתה של היהדות.
כל טוב ושנה טובה
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
תשובה ובקשת מחילה
|
|
|
|
|
|
|
|
|