יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » מה לעשות כשהבעל מנבל את פיו?
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

מה לעשות כשהבעל מנבל את פיו?

מתוך: אישות ומשפחה » נישואין, טהרת המשפחה פורסם בב' בטבת התשע"ד
שלום לך הרב.
אני נשואה 25 שנה + 3ילדים בוגרים מקסימים ב"ה.
יחסי עם בעלי ידעו עליות ומורדות אבל סה"כ הצלחנו לשמור על זוגיות טובה.
שאלתי היא מה לעשות ואיך להתנהג כשבעלי בשעת ויכוח או עימות שיגרתי שיש בחיי זוגיות פולט מילים מעליבות ומשפילות כגון : מטומטמת ,אדיוטית וכדומה.
בעבר כשדיבר כך הגבתי בחומרה ואף לא דיברתי איתו שבוע ויותר לא הכנתי לו אוכל עד שבא והתנצל וחזרנו לשגרה .
אתמול אמרתי לו משהוא קטן בשעת עימות שהוא תמיד מתנהג כ"ראש קטן " והוא בנסיעה ליד הילד הקטן שלנו בן 13 אמר לי מטומטמת אחת ואדיוטית .הפעם עניתי לו בחזרה מה שאני לא עושה בדרך כלל שהוא כזה .
ברצוני לציין שסיכמנו ביננו פעמים רבות שלא אומרים מילים פוגעניות אך הוא ממשיך בסגנון זה של דיבור. רציתי לספר שמבחינתי אני לא מדברת בסגנון זה ולאחרונה ובהרבה פחות ממנו אני מחזירה לו .אני מצידי מתנצלת אם זה קורה לי .והוא לא אני שוב חוזרת ואומרת שהמודעות שלי בדיבור כל כך גבוהה שאני לא מדברת כך .שוב מה עלי לעשות ואיך עליי להתנהג כשהוא מדבר איליי כך כי אני לא מוכנה לסבול דיבור כזה?


התשובה: מה לעשות כשהבעל מנבל את פיו?
שלום רב לשואלת,
שאלתך אמנם ממוקדת מטרה – איך להגיב להתקפה מעליבה ומשפילה מצד בעלך.
אבל בניסוח שאלתך יש לא מעט אינפורמציה על מהות הקשר שלכם מה שדורש התייחסות ראשונה.
לפי הנתונים שציינת נראה כי אתם בסביבות גיל ה- 50 לחייכם (עד מאה ועשרים). מן התיאור שלך עולה מערכת יחסים 'כוחנית' שבאה לידי ביטוי ב'הענשה' ו'סיכומים' ובהמשך 'העלבות והשפלות'. מבחינתך נראה כי רק אילו בעלך היה עומד ב''סיכומים'' ולא היה מעליב אותך בפרט לא ליד הילד, אז היית יכולה לחיות את חייך במנוחה.
שואלת יקרה,
מערכת יחסים זו די מאפיינת את הגילאים שלכם בפרט את גיל הנישואין שלכם והיא קיימת לרוב אצל זוגות שאינם מתחזקים ומשקיעים במערכת הזוגית. בזוגיות כזאת כל אחד מבני הזוג ספון בעולמו, בסדר יומו, את רגשותיו הוא שומר לעצמו, כאשר הציפייה מבן הזוג היא – אל תפריע לי! תן לי לנהל את חיי במנוחה, אל תעליב ואל תשפיל הרי כך ''סיכמנו'' בינינו.
האם במהלך עשר שנות נישואיכם הראשונות בעלך סנט בך את המילים המעליבות שציינת פעמיים בשאלתך? הנחת היסוד היא שלא. האם במהלך השנים הראשונות חייכם התנהלו ב''סיכומים'' או אולי דווקא ב''הבנות והתחשבות הדדית''? האם 'העונש' שהטלת על בעלך בכך שלא דיברת איתו ולא הכנת לו אוכל בתגובה להתפרצות שלו אכן שירת את המטרה שלך (הוא הרי התנצל בסוף) או שבעצם הגדלת את התסכול שלו ואת המרחק הרגשי ביניכם והגדלת גם את הסיכוי להתפרצות נוספת (וההתנצלות הייתה מבחינתו רק טקטיקה כדי לזכות באוכל מבושל)?
ובכן, זו השאלה האמיתית. אילו חיים מגיעים לך (לכם) בשלב זה של חייך. חיים של איך להגיב נכון להתפרצויות או חיים של יוזמה, של לקיחת אחריות על החיים שלך. הרי עוד רגע קט והילד בן ה 13 יפרוס כנפיים ויצא לדרכו ואז, תישארי לגמרי עם בעלך. האם יהיו אלו חיים של כבוד וההערכה, תמיכה והקשבה, עידוד ויכולת צמיחה אישית ועוד. הרי התשובה היא ברורה. לכן נכון יהיה בשלב זה של חייכם לערוך ביניכם 'הערכת מצב' מומלץ אצל איש מקצוע. לברר יחד עד כמה חשוב לכם לעבור את ארבעים השנים הבאות (לפחות) זה לצד זו, האם יש תלות כלכלית של האחד בשני ואז החיים שלכם יחד זה ברירת מחדל כי האלטרנטיבה גרועה יותר. 25 שנה זה בהחלט זמן ל'בדק בית'. אתם זקוקים לזה מאד. ואז במידה ותתגייסו להחזיר לזוגיות שלכם עטרה ליושנה (בהנחה שהיא הייתה כך בעבר הרחוק) ה'התפרצויות' שהם פרי תסכול מתמשך יהפכו להיות נחלת העבר. עד אז כל תגובה להתפרצות תהיה לא אפקטיבית ובודאי שתגובה כמו התקפה נגדית או הענשה זה בעצם כיבוי אש בנפט ושניכם סובלים. גם 'אי תגובה' לא יהיה אפקטיבי משום שבהתפרצות של בעלך (שהיא איומה ובלתי נסבלת) טמון גם הזעקה שלו ''נמאס לי קשה לי'' וחוסר התגובה מצידך יגרום לו לעבור לתחמושת עוצמתית יותר. לכן התגובה האפקטיבית להתפרצות היא לתת לו דקה להירגע ואז להביט לו בעיניים ולומר לו ''הערב אנחנו יושבים להחליט מה צריך לעשות כדי לבחון את כל מה שקורה בינינו...'' אבל את אישה חכמה, את לא תחכי להתפרצות הבאה. את כבר מחר בבוקר תאמרי לו (כשאת מחזיקה את ידו) כי החלטת לעשות משהו עם החיים המשותפים שלכם ואת רוצה את התגייסותו המלאה.
בהצלחה והרווחה.

ראובן בר-כץ
אתר:טיפול זוגי לדתיים
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על מה לעשות כשהבעל מנבל את פיו?
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines