|
|
|
אמא, איך באתי לעולם?
|
|
|
שולמית שלום רב
ביום א' שעבר הייתי בכנס .. בהרצאה שדיברת בה, הגעתי לכנס בעיקר בגלל המושב הזה, ולאכזבתי דובר בו בעיקר על חשיבות השיחה עם הילדים (שזה נכון מאוד ובגלל זה הייתי שם), ולא על איך עושים זאת.
איני באה חלילה בטענות, ואני מבינה שיש נושאים שאי אפשר לדבר עליהם בפורום כזה גדול, ואשמח אם אוכל לקבל ממך הנחיות איך...
אני אמא לילדים בוגרים ולצערי לא שוחחנו איתם על כך, אנחנו כן מדברים על כל דבר אחר בפתיחות, אך לצערי הנושא הזה לא דובר .. כשהילדים היו קטנים התעניינתי בנושא הזה - איך לדבר איתם, ואז הבנתי שרק אם הילדים שואלים צריך לענות, אחרת צריך להשאיר זאת לחתונה.. זה היה בזמנו סוג השיח ולשמחתי היום זה כבר לא כך - אך באמת לא ידענו כיצד לגשת לנושא וכיוון שהילדים אף פעם לא שאלו שאלות הנושא לא עלה.
פעם אחת ניסיתי עם אחד הילדים והוא היה נבוך מאוד ואמר שהוא מעדיף לדבר עם הר"מ שלו על הנושאים הללו.. כמובן שאח"כ כבר לא ניסיתי עוד..
אני רוצה לנסות לתקן לפחות אצל הילדים הקטנים. אני יודעת שזה קצת מאוחר אך את אמרת שלעולם לא מאוחר מידי...
תודה
|
|
התשובה:
|
|
|
שלום לך רונית!
אני שמחה ומודה על הארתך. אכן זו הייתה ההתלבטות המרכזית על מה לדבר ובעיקר על מה לא לדבר.
אכן המחיר של המושב הגדול כל כך הוא שלא היה ניתן לדבר על הכל כפי שהיה ראוי להיעשות ובדיוק בגלל זה הצעתי לפנות בשאלות באופן אישי לאחר הכנס.
ולשאלתך,
באמת אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר מדי. צריך לחשוב איך לפתוח את הנושא באופנים עדינים ולא מאיימים כך שהילד לא יובך מהעלאת הנושא באופן שהוא אינו רגיל בו. צריך לאתר את הצמתים בהם יש שיח נעים בבית, סביב שולחן ליל שבת, או באופן אישי יותר בנסיעה עם הילד וכד' ולהעלות בעדינות רבה את הנושא. למשל ניתן לשתף אותו בכך שהיית בהרצאה סביב הנושא ותשמחי לשמוע את דעתו, או לחילופין לומר במדויק את תחושתך – כי את חשה שדיברתם על המון דברים חשובים אבל על הנושא הזה עדיין לא יצא לכם לשוחח וכד'. אפשר גם להעלות את הנושא באמצעים עקיפים לגמרי, למשל סביב מקרים שקרו והילד חשוף אליהם (מקרים חיוביים או שליליים), סביב דברי תורה, פרשת שבוע וכד', ועל ידי כך לנסות ולאתר מהן תחושותיו של הילד בנושאים אלו.
לא כדאי להסתפק בשיחה חד פעמית, טובה ככל שתהיה, אלא ליצור מערכת המאפשרת שיח גם על נושאים עדינים אלו בצורה ספירלית, מדי תקופה מעלים את הנושא בעדינות ובאופנים שונים. כמובן שאין מדובר ב''נאום'' של ההורים כלפי הילד אלא בשיח שמטרתו לברר היכן הילד נמצא ומתוך כך לכוונו.
צריך להתחיל לאט ובעדינות אבל בעיני חשוב לא לסגת גם אם הילד משדר בשלב הראשוני רתיעה. צריך לחשוב איך לשלב את השיח על הנושא בהקשרים שונים ובצמתים שונים, לפי המציאות המשפחתית שלכם ולפי אופיו של הילד.
לענ''ד על פי רוב אם הדבר נעשה בצורה עדינה ומאפשרת ועל אף המבוכה הראשונית הילד ישמח על כך שפתחו איתו את הנושא.
בנוסף חשוב לא להיבהל מהרתיעה של הילד הגדול, חשוב שזה לא יפיל אתכם ובעיקר חשוב לזכור כי גם הר''מ הטוב בעולם לעולם לא יוכל להיות תחליף להורים, ולכן בעדינות מרבית יש מקום לבחון שוב גם את השיח איתו.
מקווה שהדברים מועילים באופן זה או אחר.
את מוזמנת בשמחה לכתוב שוב
כל טוב
והרבה הרבה הצלחה!!!
שולמית
_______________
שולמית בן שעיה
יועצת הלכה מדריכת כלות
מנחת קבוצות נשים
טהרה, אישות, זוגיות
0503593726
sbs@neto.net.il
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
אמא, איך באתי לעולם?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS