|
|
אמונה
|
|
שלום לרב,
שלוש שאלות לכבודו.
מדוע הקב"ה הציע לעמים אחרים את התורה לפני שהציע אותה לעם ישראל, האם היינו סוג של ברירת מחדל?
מדוע אין בדורנו ניסים גלויים כך שניתן להגיד באופן שלא משתמע לשני פנים (קרי) כי בורא עולם קיים?
האם יש קשר בין המזל (אסטרולוגיה) של האדם לבין היכולת שלו להכניע את עצמו בפני גדול ממנו (בורא עולם)?
תודה ויישר כח
|
התשובה:
|
|
1. המדרש על הצעת התורה לאומות העולם -
שתי משמעויות למדרש. האחת לתורה יש משמעות אוניברסלית והמדרש מבטא זאת בפניה לאומות העולם. אין חושבה לומר שהמדרש מתאר סדר - קודם אומות העולם ואח''כ ישראל אלא פניה סימולטנית לאומות כולן בשל שייכותן לתורת אלוקים.
המשעות השניה להצבעי על השיוך הייחודי שיש לעם ישראל תורה. הדבר מובלט על רקע סירובן של האומות והסכמתה של האומה הישראלית.
המשמעות הראשונה נתונה בפתיחה [בהו''א] של המדרש השניה במסקנתו. א''צ לומר שיש סתירה בין שתי המשמעויות והן שתיהן נכונות.
2. העלמות הניסים היום.
גם כאן ניתן להעלות מספר משמעויות. ראשית, יש ניסים היום. ניסיך שבכל יום עמנו. נס החיים והגילוי האלוקי דרך ההתעצמות האנושית. תאמר: לא די בכך כדי להוכיח את קיומו של אלוקים - שכן ניתן לפרש ניסים אלו בדרכים חלופיות. אם תתבונן בתורה תראה שהניסים לא היוו אף פעם גורם משכנע באמונה. גם לניסים הגלויים ניתן לתת פרשנות חילופית. ואפילו אם לא, טבעו של האדם ובחירתו החופשית מאפשרים לו להתעלם מן המשמעות הניסים ולא ללכת בדרך האמונה ומאפשרים לו להיות מאמין גדול גם בלי ניסים גלויים.
אומר רק זאת - קיבוץ גלויות שאנו רואים אותו בעינינו המתקיים בדיוק כפי חזון התורה והנביאים הוא הנס הגדול ביותר בהסטוריה המלמד על ההשגחה העליונה ועל ידה המעורבת בהסטוריה. העובדה שלא כולם רואים ומאמינים היא חלק מן היכולת האנושית להכחיש את משמעות הנס.
3. מזל ואמונה.
אין כל קשר. לכל אדם בחירה חופשית. תכונותיו ההתחלתיות עשויות להטות אותו לדרכים שונות במציאת יסוד האמונה. אבל הבחירה החופשית נתונה תמיד.
עמית קולא
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
אמונה
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
שאלה
- אבישי, 03/09/2013
אבקש לחדד את מה שאמר הרב ``אם תתבונן בתורה תראה שהניסים לא היוו אף פעם גורם משכנע באמונה`` איך הרב מסביר את ויאמינו בה` ובמשה עבדו מיד אחרי קריעת ים סוף, ואת העובדה שמטרתו של מעמד הר סיני היה ``וגם בך יאמינו לעולם`` ?
|
ניסים אמונה מטרת בקיעת ים סוף היתה ישועת ישראל והענשת מצרים. הישועה עוררה את האמונה. אולם גם לא החזיקה זמן רב - מי יתן מותנו במדבר בשבתנו על סיר הבשר - שם טז ג, לא עלינו תלונותיכם כי על ה` - שם טז ט, עד אנה מאנתם לשמור מתוותי ותורותי - שם טז כח.
גם מעמד הר סיני אמור להוליד תפוקה לא בניסיות שבו אלא בהתגלות. ואף הוא החזיק מעמד זמן קצר [חטא העגל שם פרק לב].
הרמב``ם גורס שאין מטרת הניסים אמונה [הלכות יסודי התורה פרק ח הלכה א]. טענתי מצומצמת יותר אין בניסים כדי להפיח אמונה בעלת תוקף ויציבות.
|
|
|
|
|
|
|