|
|
חכמי צרפת
|
|
שלום וברכה
יש לי שאלה כבוד הרב, שאולי בימינו תשמע חצופה, אבל כיוון שראיתי שיש חוקרים הסבורים כך (בעקבות בחינה שיטתית של הפירושים במקומות של האנשת האל בתנ"ך ובגמרא), אני מרגיש שאני חייב להבין אחת ולתמיד:
האם חכמי צרפת, רש"י ובעלי התוספות האמינו שלקב"ה יש גוף, וקיבלו את דברי המקרא ואגדות חז"ל כפשוטם ממש?
שבת שלום.
|
התשובה:
|
|
דבר זה באמת דורש מחקר מקיף ע''י יהודי חכם שיראתו קודמת לחכמתו.
הנטייה שלי שלא התייחסו לה', חלילה בהגשמה, משום שחשבו חלילה, שהוא גשמי במתואר בפסוקי המקרא ובדברי חז''ל.
אלא יותר לאופני התגלותו בתבל: מלאכים, שכינה וכיו''ב.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
חכמי צרפת
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
תגובה לתגובה
- אריק, 07/02/2013
אתה יכול להבהיר למה התכוונת שכתבת שצרך להיזהר מדברי ידעיה הפניני? וכנ``ל לגבי מלחמתם של חז``ל כנגד ההגשמה אצל הנוצרים הראשונים.
|
שלא לפרשם פירוש רחב אלא מצומצם, כדי לא ליצור פרשנות, שכאילו בהכרח הוא נגד גדולי ישראל בעליל. כי כלל הוא בפרשנות, אפושי פלוגתא לא מפשינן, כלומר שאין להרבות מחלוקת ע``י פרשנות מרחיבה.
|
|
אולי כדאי שהרב יעיין בדברי ר` ידעיה הפניני
- אריק, 04/02/2013
במכתב ששלח לרשב``א, בזמן הפולמוס על הפילוסופיה:
``הוגד לנו ששולח בקצוות אשכנז וצרפת כחותך המשפט על הארץ הלזו להחרימה ולמחות את שמה כזרעו של עמלק וכו` והיא הכוללת ההגיון והטבע והאלהות אשר אתם מבקשים את נפשם לקחתה וכו` מתועלותיה הראשונים וההכרחיים שהיא תאמת לנו מציאות השם במופת ועוד יחודו ועוד הרחקת גשמותו וכו` והתבוננו רבותינו בעוצם כלליות תועלות החכמה לכולנו ואפילו למי שימאסוה כי מן הדברים המפורסמים מאד התפשט ההגשמה בדורות הקדמונים כמעט בכל גלות ישראל מיום גלות הארץ אלא שעמדו בכל הדורות גאונים וחכמים בספרד ובבל ובערי האדנלורס, שמתוך בקיאותם בלשון ערב הזדמנה להם ההכנה הגדולה להריח ריח החכמות ברב או במעט אשר הם מועתקות ללשון ההוא, ומתוך כך התחילו לברר וללבן דעות רבות בתורתם, ועל הכל ביחוד האל ובהרחקת ההגשמה בפרט בראיות העיוניות הלקוחות מספרי המחקר , וכו` ובפירוש ראינו בכתבים רבים בזמן המחלוקת הראשונה השלוחים כנגדו {``הרמב”ם} מכנפות הארץ שהם תופשים עליו מאד ומגנים ספריו על אומרו שאין לבורא הכל, שעור ותמונה גם ראינו אגרת שלוחה מן החכם המובהק ר` משה ב``ר נחמן ז``ל שלוחה אל האיתנים רבני צרפת בימים ההם, טוען לפניהם בחמודות רבות מעידות על שכלו וחכמתו לזכות רבינו הגדול {הרמב``ם} ז``ל בדברים רבים ובפרט בהרחקת ההגשמה אשר האשימוהו עליה כמדומה, אם כן שהיו מגשימים בפרהסיא בזמן ההוא``.
ומעדותו של הפניני אנו למדים כמה דברים:
1. ש``התפשט ההגשמה בדורות הקדמונים כמעט בכל גלות ישראל מיום גלות הארץ``, היינו שרוב עם ישראל, כולל החכמים, האמינו באלוהים גשמי מאז הגלות {כלומר גם חז``ל!}.
2.``שמתוך בקיאותם בלשון ערב הזדמנה להם ההכנה הגדולה להריח חכמות``, היינו שע``י לימודם בספרי הגויים {היוונים והערבים} דווקא ``התחילו לברר וללבן דעות רבות בתורתם, ועל הכל ביחוד האל ובהרחקת ההגשמה בפרט בראיות העיוניות הלקוחות מספרי המחקר``.
3. שלולא לימוד הפילוסופיה והלוגיקה היינו עד היום הזה מאמינים שלאלוהים יש גוף, שהוא יושב בשמים, רוכב על עננים, וכועס``עצוב``שמח``מתחרט וכו` כתוצאה ממעשי בני האדם.. ושלמעשה זאת הייתה האמונה היהודית המקורית!
ולכן, אין להתפלא כלל אם רבני צרפת ואשכנז, שכידוע מעולם לא למדו פילוסופיה, האמינו באל גשמי- שהרי כך גם האמינו חז``ל {או לפחות רובם}, שלא הכירו את הפילוסופיה היוונית.
בברכה, אריק.
|
יש צורך בזהירות מרובה להסיק מסקנות מדברי ר` ידעיה הפניני.
1. לא רק בדורות הקדמונים התפשטה ההגשמה, גם בימינו, ברמה של המון העם, וברמה של חכמי תורה, שאינם מהשורה הראשונה. לגבי החכמים מהשורה הראשונה, אפשר שהתנגדו לרבינו, שפרסם את שלילת ההגשמה באופן מוחלט. וזאת כדי שלא לכרסם את האמונה במציאות ה`, בקרב ההמונים. שהיר לא לחינם התורה נכתבה בלשון הגשמה למציאות ה`, כדי לשמור על מינימום אמוני בקרב ההמונים.
2-3. נכון שהעיון בספרי הפילוסופיה היוונים והערבים, תרם לחיזוק האמונה במציאות ה` בלתי גשמי, כלל ועיקר, אבל כבר בימי התנאים, ובעיקר בתחילת הנצרות, התנאים והאמוראים לחמו נגד ההגשמה, בדרכיהם שלהם, ולכן טעות לחשוב שאותה פילוסופיה היא שהנחילה לנו האמונה בה` אחד בלתי גשמי. נהפוך הוא, כל המעיין בדברי רבינו היטב, יראה, שיש והוא מחדד את עניין אי הגשמת ה`, הרבה יותר מהפילוסופים, שאינם בני ברית.
|
|
|
|
|
|
|