|
|
חיי זוגיות
|
|
שלום הרבנית, אני נשואה 20 שנה בעצב ודמע. יש לי 4 ילדים שיהיו בריאים... היחסים ביני לבין בעלי הידרדרו מאד. בעלי בעל אופי קשה, בוטה וחסר סבלנות. בשניה הוא מרים את קולו ודי מהר הוא נרגע, אבל לי זה כבר לא שווה. כי הערב/השבת/החג כבר נהרס מבחינתי. הוא משתמש בקללות ומילים נלעגות תדיר מאד כלפי הילדים או כלפי, וכמה שביקשתי ממנו לצנזר כי זה לא נעים לשמוע, כי הילדים שומעים - כלום לא עוזר.
הוא מפרנס יפה ועובד לפרנסתו, אבל זה הדבר היחידי שטוב בו לטעמי. לאורך כל השנים כמעט, אני חושבת על גירושין אך פוחדת להתקדם הלאה. כי הוא אמר לא פעם את רוצה תצאי את מהבית, אני מכאן לא יוצא בחיים. מצד שני יש פעמים שהוא אומר שהוא לא רוצה להתגרש והוא אוהב אבל זה ממש לא מספיק ואי אפשר לנהל ככה חיים. הילדים משתדלים לפנות אליו כמה שפחות, עם בקשות (לקחת אותם להסתפר, כסף לטיול, בעיה לימודית )כי אין מענה נורמלי וסבלני מצדו, והכל עובר דרכי אפילו בעיות טכניות ואין לי כח כבר. כמה עצב יש בי, אני מוצאת את עצמי פתאום מעלה דמעות, בעבודה, ברחוב. אני לא רוצה להתאמץ ולהציל את הנישואים כי ניסיתי עשרות פעמים בעבר, הכל בא ביוזמתי והוא חדל אישים כל כך, כשאני כועסת / עצובה אני שותקת ולא מדברת איתו לפעמים במשך שבוע שבועים. הייתי רוצה שיבוא ויאמר: אני לא מוכן לחיות כך, חייבים לעשות משהו. אבל הוא גורר את הימים, לא עושה דבר, יום לפני הטבילה הוא נזכר לבוא ולשאול מה קרה? ותפסיקי כבר... אני מתפללת לאלוהים להיות מאושרת ושמחה בחלקי, כי אני כבר לא יודעת מה לבקש...
אני לא יודעת גם מה אני רוצה ממך... אני חסרת אונים , וכל כך כואב לי על הילדים שלי שגדלים בסביבה כזאת ובאוירה מתוחה שכזאת. אני לא מעריכה את בעלי בכלל, בגלל כל מה שסיפרתי ועוד, אבל אני מרגישה שלו רק היה ניכר כי הוא משתדל ומתאמץ אני הייתי מבליגה ומשתדלת גם.
סליחה על האורך. בשורות טובות
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה לך!
ראשית קבלי לחיצת יד איתנה, והרבה כח, ככל אשר ניתן לשלוח מעל דפי האינטרנט.
שנית, אל תוותרי! כל אדם ראוי לחיים טובים, שמחים ומאושרים, ויש למצוא את הדרך כיצד לחיות באופן זה. במקרה שאת מתארת יש צורך קודם כל בליווי של דמות מקצועית, שתוכל ללוות אותך בתקופה הזאת, ולכוון אותך מהו הדבר הנכון ביותר לעשות, וכיצד ניתן לעשות זאת.
במקביל כדאי שתמצאי לעצמך מוקדי כח עבור עצמך, וכן דברים שיכולים לשמח אותך, למשל לצאת בערב לשיעור טוב שמתקיים באזורך, להיפגש עם חברה מדי פעם, ואפילו לקנות מתנה קטנה לעצמך וכו'. שמירה על עצמך עשויה לתת לך כח להתמודד באתגרי שלום הבית, וכח להמשך הענקה ונתינה לילדים שנראה כי הם מאוד זקוקים לך בתקופה כזאת.
כדאי לזכור כי כל התקדמות יכולה להוות אור בקצה המנהרה ואיחוליי לך שתמצאי במהרה את הדרך כדי להתקדם למקום טוב הרבה יותר.
אשמח לסייע ככל הניתן.
בינתיים, כל טוב!!
שולמית בן שעיה
sbs@neto.net.il
0503593726
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
חיי זוגיות
|
|
|
|
|
|
|
|
|