יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » מסתננים
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

מסתננים

מתוך: מקדש וגאולה » גאולה ופעמיה פורסם בי"א בתמוז התשע"ב
בס"ד

שלום כבוד הרב,

רציתי לשאול לגבי הפסוקים וההלכות שמדברים על ה"גר"

האם הכוונה לכל אחד -גם לגונבי הגבול? ראיתי הרבה שמשתמשים בפסוקים

אלו...איך עונים להם?

תודה מראש


התשובה:
שלום וברכה

שימוש במציאות הקיימת ביחס לפסוקים הקשורים לגר הוא בעייתי משתי סיבות.
סיבה ראשונה היא שהתורה שבעל פה ביארה כי ה''גר'' שכתוב בפסוקים אלה הוא רק ''גר צדק'' לאמור: מי שהתגייר כדין. ממילא אין לזה שום רלוונטיות למקרה הנתון, אלא אם נאמר שיש עוד רובד מחייב, והוא פשוטו של מקרא. אני אמנם סבור כך, אולם רבים חולקים על כך.
סיבה שניה היא העובדה שהפסוקים על ''גר'' הם רק פקטור אחד. יש הרבה פסוקים לכיוונים אחרים, כמו אלה האוסרים לתת מקום ונחלה לגוי בארצנו (בלי קשר לשאלת הערבים שנולדו כאן), או פסוקים אחרים המדברים בהתנגדות לעובדי עבודה זרה.
לכן, הנושא הוא הרבה יותר מורכב.
מצורף שיעור מסודר על הנושא:
http://www.youtube.com/watch?v=1V7gdLu5BuM



נושא היחס למהגרים הוא כמובן ארוך ומורכב מאוד, וגם תלוי בהרבה מאוד נתונים: המספרים, החוק הבינלאומי, תקציב המדינה וכדו'.
לא זו בלבד, אלא שיש כאן שאלות מהסדר הראשון ושאלות מהסדר השני (אסביר בהמשך). על כן, אכתוב בראשי פרקים את עיקרי הדברים כפי שאני מבין אותם.
א. הכלל היסודי בדיני ממונות ומכאן אני משליך למדיניות מדינה היא ''שלך קודם לשל כל אדם''. לאמור: עיקרון המדיניות צריך להתבסס על כך שחובתה הראשונית של מדינה היא לדאוג לטובת אזרחיה ורווחתם, וזוהי נקודת המוצא של כל מדיניות. כלל זה מחייב את השלטון לדאוג בראש ובראשונה לטובת אזרחי מדינת ישראל, ולהגן עליהם מפני זרם כיבוש של מהגרים, ואם אכן הידיעות בדבר המצב הבריאותי שלהם המסכן אותנו נכונות – על אחת כמה וכמה.
ב. כלל זה אינו מטיף לאגואיסטיות ואינו בונה חומה בין האדם היהודי ובין שכנו, או בין המדינה היהודית ובין העולם כולו. לאחר ההכרה בגרעין הקיומי היסודי וב''שלך'' – מוטלת חובה על האדם הפרטי להיפתח: להיפתח כלפי העני, הגר, היתום, האלמנה, המקדש (מעשרות לשבט לוי), המשימות הלאומיות (גיוס) וכדו'. אולם כל אלה מתוך הרחבת מעגלים, ולא מתוך ביטול גרעין הקיום האישי. הדבר נכון גם ביחס למדיניות מדינה יהודית, שחובה עליה להרחיב מעגלים.
ג. עמדתי היא שכיום מוטל עלינו גם להתחשב בהיסטוריה המיוחדת שלנו, ובכך שבפנינו נעלו את שערי העולם, ואנו יודעים מה משמעות נעילת השערים. אני למד את זה מפשוטו של מקרא ''וגר לא תונה ולא תלחצנו, ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים'' (ופסוקים נוספים רבים), לאמור: מי שהיה גר בארץ מצרים – חייב לנהוג בצורה אחרת כלפי מי שעובר את אותה חוויה עתה. אדגיש כי זה לא מקור הלכתי, אולם בעיני הוא מקור יסודי מאוד מאוד להבנת דרכה של תורה.
ד. כל זה כאמור בכפוף לשאלות היכולת שלנו לעשות זאת, וכמובן מחייב הבחנה בין מהגרים שונים המגיעים לארץ: פליטים, מבקשי עבודה, נרדפי משטר, פושעים וכדו'.
ה. כל זה נכון עוד לפני שיקולי האמנות הבינלאומיות, החוקים וכדו'. כמובן שהאמנות האלה גם מחייבות את ישראל, אולם גם הן כפופות ליכולת.
ו. באופן עקרוני, ההלכה מכוונת לכך שמדיניות תיקבע לפי האמת, ושקבלת אחריות תהיה לפני שאסון מתרחש. במקרה הזה: מוטל בראש ובראשונה על מדינת ישראל למנוע הסתננות נוספת של אנשים לישראל, בשעה שאין היא יכולה לעמוד במטלה הזו, ולאפשר אך ורק את כניסת הנרדפים באמת, וכל זה גם בכפוף ל''שלך קודם לשל אחרים''.
ז. לגבי אלה שנמצאים כבר כאן: לו היינו פועלים בחלל ריק, משיקולים המדרג הראשון בלבד (אסביר בהמשך מהו שיקול מהדרג השני) היה מקום לפרק את השאלה, ולבחון מקרים לגופם: חלק – להלבין ולאפשר את שהייתם, בעיקר אם מדובר בסכנה של ממש בשיבתם לארצם; חלק להחזיר לארצות מוצאם; חלק – לאפשר שהייה זמנית וכדו'.
ח. לאלה שנמצאים כאן – חובה להעניק אפשרות עבודה. הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא, ואדם היכול לעבוד ללא מתן אפשרות לעבוד ולפרנס את עצמו הוא גם אדם נחות וגם מקור לצרות רבות.
ט. עניין נוסף הוא הטלת האחריות על אלה שנמצאים כאן על כלל החברה הישראלית. אין זה הוגן כי האחריות לכך מוטלת על דרום תל אביב, ומקומות אחרים ששם מתקבצים המהגרים. גם ההתנחלויות צריכות לשאת בעול הזה; גם צפון תל אביב; גם כל המקומות במדינת ישראל. הטלת האחריות על מקומות מסוימים בלבד נוגדת את כל תפישת ההלכה בדבר שוויון נשיאה בנטל, ואי ניצול שכבות מצוקה בצורה לא הוגנת. על כך דיברו הנביאים עוד ועוד, בכל ההקשרים של צדק חברתי.
י. בלי קשר לשאלה איזה פיתרון יימצא לכל אחד – היחס אליהם צריך להיות יחס אנושי, כאל בעלי צלם אלוקים, ויחס המתאים לנו כצאצאי אברהם אבינו שנלחם אפילו על שלומם של אנשי סדום על אף שהיו רעים לד' מאוד. היחס האנושי אפוא צריך לנבוע הן מזהותו העצמית, והן מזהותם כבני אדם, וגילויי הגזענות והשנאה הם בור עמוק שאנו נופלים אליו, ושהוא עצמו משחית אותנו מאוד מאוד. לא זו בלבד, אלא שמשיקולים של הדרג הראשון יש צורך להעניק להם שרותי בריאות, שיקום אישי לאחר מה שהם עברו בסיני וכדו'.
יא. עבודתי הרבה בתחומים האתיים מלמדת כי אי אפשר לשקול שיקולים מהדרג הראשון בלבד. אתיקה חייבת להיות גם פרקטית, ואם הדבר אינו פועל באופן פשוט – הוא פשוט לא יפעל. בנידון דידן: הענקת כל מה שראוי לתת לפליטים ולמהגרי העבודה, ולו רק שרותי בריאות שיקום ועבודה, משמעות הגברה משמעותית של זרם מהגרים, שגדר לא תעצור אותם. ב''ה, זכינו לכך שטוב בישראל, והיא מהווה מגנט לאנשים רבים מאפריקה, ואם גם נעניק להם את כל הטוב הזה – הרצון שלנו ייבלע וייסחף בזרם המשתלט על המדינה. אלה שיקולים מהדרג השני, אולם הם חיוניים לעצמנו.
יב. על כן, המצב הרבה יותר מסובך. הוא מחייב גם מיתון הסיוע והשיקום שלהם; מחייב הקמת גדר בצורה הרבה יותר מהירה; מחייב עמידה בהחלטות – מה שאנו מסוגלים לעשות עושים, ומה שלא – לא עושים, ומגיבים מיד, ועוצרים את זרם הפליטים.
יג. סיכום: אחריות בראש ובראשונה לאזרחי המדינה; התייחסות למהגרים כאל בני אדם; הכרעה על מיכסה שאנו מסוגלים ליטול על עצמנו; בניית גדר ומחסומים נוספים;חלוקת הנטל בין כל מדינת ישראל; הענקת עבודה לאלה שנשארים; החזרה מהירה של אלה שאנו לא מסוגלים; הכנסה לשיקול את העובדה שלא יהיה פה טוב מידי בשל העובדה שזה יגביר את זרם הפליטים.


כל טוב




בס"ד

שלום כבוד הרב,

רציתי לשאול לגבי הפסוקים וההלכות שמדברים על ה"גר"

האם הכוונה לכל אחד -גם לגונבי הגבול? ראיתי הרבה שמשתמשים בפסוקים

אלו...איך עונים להם?

תודה מראש

 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על מסתננים
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 



פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines