|
|
חינוך לאמת
|
|
הרבנית שלומית שלום,
בני הבכור הוא בן 9. יש לו נטייה חזקה להתחמק מהאמת ולפתור את הבעיות באמצעות שקרים. באופן כללי, אני מודיעה שמי שאומר אמת לא ייענש. אולם הוא משקר בכל זאת. למשל הבוקר הוא קם מוקדם ומצאתי מתחת לשמיכה שלו שוקולד. שאלתי אם לקח ללא רשות והוא הכחיש. לי היה ברור שהוא לקח. הודעתי לו שאם יודה לא ייענש וכו' אך הוא בשלו: לא לקחתי. לא האמנתי לו וגם שידרתי זאת באופן ברור. הוא התעצבן שאני לא מאמינה וכל הזמן חושדת וכו'. בסוף ירדתי ממנו כי ראיתי שגם ככה לא יודה.
כעבור כמה זמן הוא בא והודה שלקח. שאלתי אותו: מדוע לא הודית? הוא השיב: אני לא רוצה שיחשבו עליי דברים רעים.
שאֵלתי: האם נהגתי נכונה בניסיוני לברר את האמת ולגרום לו להודות? או האם נכון להתעלם גם אם ברור לי שהוא משקר ולהניח לו?
אשמח לתשובתך ותודה רבה.
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה לך!
הפניתי את שאלתך לאשה יקרה, מנחת הורים ויועצת זוגית - טובה קלר,
להלן תשובתה ולאחריה כמה מילים נוספות:
אמא יקרה,
אני שומעת את הדאגה בדברייך ומבינה אותה מאד. את שייכת לקבוצה גדולה של הורים מודאגים המתלבטים באותה שאלה וחוששים לגבי התפתחותם המוסרית של ילדיהם. מהמקום הדואג והאוהב, ממקום החרדה שלנו , אנו לעיתים שוכחים לראות את אישיותו המלבבת והעשירה של ילדינו, מתמקדים בקושי של לאמירת האמת ועוסקים בעניין מעבר לפרופורציה.
ילדים לא נולדים עם ''גן'' מוסרי, אלא לומדים את ערכי המוסר בתהליך מתמשך. אמנם בנך בכור, אך עדיין ילד רך ולומד את ערך היושר תוך כדי ניסוי וטעייה, ומותר לו לטעות.
יתכן, שבדרך זו הוא מייצר ''העסקת יתר'' שלך על מנת לזכות בתשומת לב ובהתייחסות, גם במחיר לא נעים. ילדים עושים זאת בדרכים שונות, וכשאנו חשות דאגה מיוחדת לגבי התנהגות חריגה של הילד, בדרך כלל זה סימן לניסיונות (לא מודעים) לזכות בעוד קצת תשומת לב.
אני ממליצה להרפות לחלוטין מהנושא ומהילד, להתעלם מ''השקרים'' לראות בו רק את הטוב ,להדגיש אותו ולעודד אותו.אני מזמינה אותך להירגע ולהאמין בילדך שיש בו כוחות להתגבר ולצמוח נכון וטוב.
במידה וחולף זמן ועדיין קשה, אני מציעה לפנות למנחה הורים כדי לקבל תמיכה.
עד כאן תשובתה, וכמה מילים נוספות:
ערך האמת כמו ערכים נוספים אותם אנו רוצים להנחיל בבית צריך להיות מונחל לילדנו לא רק ברובד של ''סור מרע'' (כלומר: ''לא לשקר'') אלא בעיקר ב''ועשה טוב''. כלומר לא רק להתמודד מול אי אמירת האמת של הילד אלא לנצל את הסיטואציה כהזדמנות לתת דגש על ערך אמירת האמת בבית.
איך עושים את זה? ניתן לספר סיפורים הקשורים לנושא, לומר דברי תורה העוסקים בעניין בשולחן שבת, להכריז על ''מבצע'' כזה או אחר, וכו וכו.
במידה ועושים כך חשוב להיזהר מהפניית אצבע מאשימה כלפי הילד ה''משקר'' אלא להגדיר זאת כתהליך משותף של עבודה בתוך הבית - כולנו עכשיו מתחזקים במידה האמת.
בעז''ה אני מאמינה כי האמון אותו תתנו בילד יחד עם חיזוק הנושא באופן כללי בבית, ובעיקר תפילה לבורא עולם יכולים לסייע בהתמודדות אותה תיארת.
ברכה והצלחה!
שולמית
0503593726
sbs@neto.net.il
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
חינוך לאמת
|
|
|
|
|
|
|
|
|