|
|
תוקף היתר עיסקא
|
|
אני עוסק בתיווך נדל"ן.
לפני כחודש פנה אלי חבר שגר בדירה שכורה והציע לי לקנות את הדירה שגר בה בשכירות במחיר מציאה מאחר והבעלים (זוג שהתגרשו) מצאו דירה לקניה עבור בת הזוג והם זקוקים לסכום משמעותי (שליש מערך הדירה) תוך יומיים על מנת לחתום חוזה רכישה.
מיד פניתי לחבר בעבודה שיש לו כסף נזיל וביקשתי ממנו הלוואה של הסכום הדרוש לחצי שנה, תוך שאני מציע לו רבית של 1% לחודש (שווה לדמי השכירות שחברי עתיד היה לשלם לי) עם תנאי שההלוואה לא תפחת מחודשיים.
חברי הסכים להלוות לי ולבקשתי בנוסף לשטר החוב שחתמתי, חתמתי לו על היתר עיסקא שהורדתי ברשת (אינני זוכר איזה נוסח מאחר ולא השארתי לעצמי העתק).
בכל אופן לבקשתי חברי המלווה העביר את סכום ההלוואה ישירות לחשבון הבנק של מוכר הדירה, אחרי שווידאתי שמדובר באדם ישר.
בסופו של דבר לצערי הזוג המוכר חזרו בהם (עקב סכסוך ביניהם) והדירה לא נמכרה וכמו כן הכסף לא הגיע אלי ולא השתמשתי בו.
עוד באותו היום שהעסקה התבטלה פניתי לחברי המלווה וסיפרתי לו שהעיסקה לא יצאה אל הפועל וכסף ההלוואה אפי' לא הגיע אלי ומאחר וכך אני רוצה לשאול רב (יחד איתו) האם היתר עיסקא חל בכזה מקרה שבו לא זו בלבד שלא הרווחתי כלום מההלוואה, הכסף אפי' לא הגיע אלי. כמובן שסכום ההלוואה חזר אליו ישירות ממוכר הדירה עוד באותו יום (לשמחתי הרבה).
אמנם, חברי המלוה שאינו שומר מצוות אמר לי מיד שלא מדבר אליו "השאלות האלה" ומבחינתו אין לו בעיה עם רבית ובאם לא אשלם לו הוא יוציא נגדי את שטר החוב.
ואם כן שאלתי מתחלקת לשתיים:
1. האם היתר עיסקא תקף במקרה כזה שהמלווה רואה בבירור שלא נהניתי מהכסף, וההלוואה אף לא הגיעה לידי? ( - הוא קיבל את הכסף חזרה תוך שלושה ימים ממוכר הדירה הפוטנציאלי).
2. מאחר והתברר שחברי המלווה לא התכוון להתחייב בדיני היתר עיסקא ואף מתכוון לגבות את הרבית באמצעות שטר החוב אפי' אם רב יגיד שאסור לי לשלום לו על פי דין תורה, אפי אם התשובה לשאלה א' היא שאני חייב, האם עדיין תקף פה ההיתר עיסקא?
3. במידה והתשובה לשאלה א' או ב' שאסור לי לשלם לו את הריבית, אבקש לקבל המלצה איך אוכל לשלם לו באיזשהו אופן עקיף שלא אעבור על איסור רבית.
תודה רבה
|
התשובה:
|
|
1. היתר העיסקא קובע שהלווה לא יהיה נאמן לטעון שלא הרוויח אא''כ ישבע שבועה חמורה וכו'. לכן, גם אם הלווה יטען שהמלווה ראה בברור שלא הרוויח - עדיין יוכל המלווה לדרוש ממנו שבועה חמורה ובלא שבועה כזו יהיה רשאי לטעון שאינו מאמין. אכן ברור שלאחר שהמלווה קיבל את הכסף בחזרה כבר הסתיימה ההלוואה וכל הרווחים שירוויח הלווה לאחר מכן - כבר אינם שייכים למלווה.
מכאן שיש אפשרות לגבות ריבית עפ''י היתר עיסקא רק עבור התקופה של אותם שלושה ימים, ואף אם הלווה יטען שהכסף לא היה אצלו באותם שלושה ימים, עפ''י היתר העיסקא הוא אינו נאמן.
עם זאת, היות שעפ''י החוזה ההלווה היא למינימום של חודשיים, ניתן לראות זאת כהתחייבות של הלווה להפיק רווחים מן הכסף במשך חדשים, ואם חוזר בו בתוך התקופה יש מקום לומר שמפר את התחייבותו וחייב לשלם את הרווחים עבור כל התקופה כפי שהתחייב. אלא שזה תלוי בשאלה האם בהיתר עיסקא שבזמננו רשאי הלווה לחזור בו בתוך התקופה (ע' ברית יהודה פרק לה הערה לו). זאת ועוד, יתכן שבנסיבות שבשאלה ברור שההלוואה ניתנה על דעת זו שהדירה תרכש ואם אינה נרכשת אין כל מחוייבות מצד הלווה להשאיר את הכסף אצלו חודשיים ורשאי להחזירו מיד, והראיה שבאמת המלוה הסכים לקבלו.
2. אם חתמתם על היתר עיסקא הוא תקף גם אם כוונת המלווה שלא לקיימו - היות שדברים שבלב אינם דברים.
3. כאמור לעיל, אתה יכול לקחת את ההלוואה לעוד חודשים ולשלם ריבית על תקופה זו עפ''י היתר עיסקא.
כל טוב
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
תוקף היתר עיסקא
|
|
|
|
|
|
|
|
|