|
|
|
עזרה דחוף בבקשה
|
|
|
|
שלום הרב. בזמן האחרון יש לי הרגל לא טוב להשביע את עצמי לעשות דברים כי ככה אני עושה אותם ולא דוחה. מה שגרוע בכך זה שאני לא יודע כבר מתי אני נשבע ומתי לא לדוגמא היום רציתי לבצע פעולה מסוימת ולא ביצעתי ואחרי זה הייתי מוטרד אם נשבעתי לבצע מתוך ההרגל שנוצר או לא. מה אני אמור לעשות? התרת נדרים תעזור במקרה שאני לא בטוח בכלל שנשבעתי? או שבמקרה כזה אפשר להקל יש לציין שהפעולה היא פעולה סתמית ויומיומית. אשמח לתשובה בהקדם האפשרי תודה.
|
|
התשובה:
|
|
|
שלום.
אינני מכיר אותך. לכן אשיב תשובה לא לך אלא על שאלתך ההלכתית.
הפתרון הוא לא להשבע. כמו שאתה כותב ההרגל הוא רע. לא רק בגלל הספקות הנוצרים אחר כך אלא משום שאין להפריז בשבועות.
משנה בדמאי פרק ב ג
וְלֹא יְהֵא פָרוּץ בִּנְדָרים - מפרש הרמב''ם: וענין פרוץ בנדרים מרבה בשבועות ואפי' נשבע באמת
והמדרש מנסח זאת בלשון חריפה מאוד:
מדרש אגדה ויקרא פרק ה
אמר להם משה לא תהיו סבורים שהתרתי לכם להיות נשבעים בשמו אפילו באמת, אין אתם רשאים לישבע בשמו אלא אם יש בכם השלשה המדות האלו, והם את ה' אלהיך תירא, אותו תעבוד, ובו תדבק (דברים י כ), אזי בשמו תשבע (שם). אמרו רבותינו ז''ל אפילו על האמת אינו טוב לאדם שישבע, שלא יהא פרוץ בשבועות: ומעשה בהר המלך שהיו שם שני אלפים עיירות וכולם חרבו בשביל השבועה של אמת, כיצד היה אדם נשבע על חבירו שאני הולך ואוכל, שאני הולך ושותה והלכו ועושין כן, וחרבו על השבועה של אמת, ואם אותם בשביל אכילה ושתייה היו נשבעים ומקיימים שבועתם נחרבו, בני אדם שנשבעים על חנם על אחת כמה וכמה:
שבועה ראויה רק למי שדבק בה' וירא אותו יראה גדולה והוא וודאי לא מרבה בשבועות.
שבועה אפילו על אמת גורמת חורבן.
ומסיק מזה בעל התניא שההנגה הראויה כך היא
שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות משא ומתן סימן קנו
ויזהר מלשבע אפילו באמת שאלף עיירות היו לו לינאי המלך וכולם נחרבו לפי שהיו נשבעים שבועות אף על פי שהיו מקיימים אותם:
ועל כן הסדר הנכון של החיים הוא להמנע מלהשבע. ואם יש לך בעיה או קושי בעמידה בהלחטות מצא דרכים אחרות לחייב עלצמך לא בנתיב הזה שכן יוצא שכרך בהפסדך. הלא אתה בעצמך אומר שמרוב שבועות אינך יודע מתי נשבעת וזו זילות בשבועה שאין לה צידוק.
במצב שיש לך ספק אם נשבעת אפשר להתיר את השבועה. שכן באופן עקרוני אפשר להתיר שבועה כמו נדר. אמנם אתה נמצא במצב מסובך. כך כותב החכמת אדם:
והוא הדין דלשבועה מהני התרה [=גם לשבועה מועילה התרה] אפילו נשבע בהזכרת השם
ומכל מקום כיון דיש אומרים דלא מהני היתר לשבועה דכתיב לא ינקה
ולכן לא יתיר לשבועה אלא מדוחק
או לצורך מצוה.
ומכיוון שכאן יש דוחק וספק אפשר להתיר אבל שים לב לסוף דבריו:
ומי שהוא פרוץ בנדרים ראוי שלא להתיר לו שום נדר
עד שיקבל להתענות עליהם שני חמישי ושני
וכהאי גוונא לפי האדם ולפי הנדר
וכן ליתן מעות לדבר מצוה לפי עושרו כדי שלא יזלזלו בנדרים
שאומר מאי איכפת לי אם אשבע ואדור אלך אצל חכם ויתיר לי.
לכן כשאתה הולך לעשות את התרת השבועה שלך - עשה זאת אצל תלמיד חכם. ספר לו על הבעיה שהעלית והוא ינחה אותך בדרך מישור.
בהצלחה חביבי
השתחרר מעול השבועה ולך בדרך הישרה
עמית קולא
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
עזרה דחוף בבקשה
|
|
|
|
|
רשימת התגובות 
|
|
|
|
|
שאלה לרב בקשר לתשובה
- נדב, 03/02/2012
שלום הרב. יש לעשות התרת נדר אפילו אם לא זוכרים אם נשבענו? האם אפשר לעשות התרת נדרים כללית ולא על נדר ספציפי? תודה.
|
|
התרת נדר אפשרית גם על ספק.
עדיף להתייחס למקרה באופן ספיציפי או על מכלול של אירועים.
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS