יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
עשרה בטבת

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » חיי קודמים לחיי חברך - עד לאן ?
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

חיי קודמים לחיי חברך - עד לאן ?

מתוך: חברה » היחיד והחברה פורסם בו' בשבט התשע"ב
לכבוד הרב שרלו שלום רב,
למיטב הבנתי, במקרה הנדון בב"מ סב א, (לשם הפשטות נניח כי מות השניים - ודאי במקרה שיחלקו את המים שווה-בשווה, ואילו הצלת האחד בטוחה במקרה שישמור את המים לעצמו) - להלכה נפסק כר' עקיבא ש"חייך קודמים לחיי חברך". במילים אחרות, אנו מצווים להציל את עצמנו על חשבון חיי חברנו. בסוגיה הנ"ל, הקנקן נמצא ברשות אחד החברים. אולם, למרות שהדבר קשה, איני רואה הבדל בין אדם ששומר את קנקנו ברשותו ובין אדם שמתחרה בחברו על קנקן מים שנמצא במרחק שווה משניהם - גם אדם זה מצווה להציל את עצמו תחילה, ולשם כך יוכל להעזר בזריזות רגליו, או בחוזק שריריו, באקדחו, או בשכלו (בין ביושר בין בערמומיות), וכיו"ב. כל זה מתחיב מהמצוה הנ"ל, ואין שום הבדל בתוצאה הסופית, בין אם פלוני עשה זאת בדרך "יפה" או לא. בדיוק כפי שאדם מצוה על דין רודף ואל לו לבחול בשום אמצעי (למעט אמצעי שיקפח חיי חפים מפשע). הוא שופך דמים במצות התורה - אחרת היה חוטא.
בנוסף, במצב שאנשים צופים שתארע תחרות קטלנית על משאבים, עשויה להתחיל "מלחמה קרה", של איש כנגד רעהו. אגירת מזון למשל, או כלי נשק וכו'. הדבר גורם לתחרות בין האנשים, ומאיץ את הקץ, דווקא במקום שבו שיתוף הפעולה חיוני ומתחייב הלכתית, שכן מדובר בדיני נפשות - שיתוף פעולה הוא ענין של חיים ומוות.

אם אכן הבנתי נכון, הרי שנוצר כאן קונפליקט. הדרך היחידה שאני מעלה על דעתי לפתור קונפליקט זה, היא הטלת גורל.

אשמח לשמוע את דעת כבוד הרב על האמור לעיל (כלומר האם הבנתי נכון את הסוגיה, ואם כן - האם הפתרון הנ"ל ראוי).

בברכה והערכה,

תומר


התשובה:
שלום וברכה

שאלה זו היא בהחלט כבדת משקל ביותר, ואנו עוסקים בה למעשה יום יום.
הדבר אינו נובע רק מ''חייך קודמין לחיי חברך'' כיוון שהוא נוגע להרבה מאוד שאלות פשוטות במהלך החיים, והשימוש אפוא צריך להיות בכלל הלכתי מקביל אך לא זהה ''שלך קודם לשל כל אדם''. זו הסיבה שמותר לאדם לתפוס מבעל חוב למען עצמו גם אם זה על חשבון אחרים (והסוגיה עוסקת בתפיסה של אדם אחר למעני, אך לא בתפיסה שלי עצמי; זו הסוגיה שבאופן עקרוני יוצרת על פי ההלכה תחרות עסקית חופשית, ועוד ועוד.
אולם מול זה עומדות נקודות רבות אחרות: אין מדובר בחובה אלה בהיתר, ועל כן אין לראות אדם שלא פועל כך למען עצמו כחוטא; התורה מצווה גם על חסד, וגם על פתוח תפתח ידך לאחיך האביון, ואין לראות את הסוגיה כולה דרך המשקפיים של דין; ישנן הגבלות כמו האיסור להשיג גבול, או להיכנס לתחומו של ''עני המהפך בחררה''; ועוד ועוד
לאמור: מדובר בסוגיה מורכבת מאוד, שעל האדם לנווט את דרכו בין העקרונות השונים, והחובה לעשות הישר והטוב בעיני ד' מרחפת מעל כל התנהגותו. גם במאבקו על משאביו אסור לו להתעלם מחובה עקרונית זו. הישר והטוב אינו רק בין אדם לאדם אחר, אלא גם בדיוק כמו שכתבת – בישר והטוב לקיומו של העולם, ולמניעת מלחמה קרה.
הגורל הוא אחד הפתרונות, אולם לא המועדף ולא הראשוני. הראשוני הוא התחשבות, שקילה משותפת, צניעות בתביעות של אדם למען עצמו, פתיחת היד והלב לאחר וכדו' . אלה פתרונות טובים בהרבה מאשר גורל.


כל טוב
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על חיי קודמים לחיי חברך - עד לאן ?
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
על יתרונות הטלת גורל - תומר, 01/02/2012
כבוד הרב, תודה על התשובה. ברשות כבוד הרב, שאלת המשך:

אם הבנתי נכון את דברי כבוד הרב, ``חייך קודמין לחיי חברך`` זהו רק היתר, ולא חיוב הלכתי. אולם עדין קיימת בעייתיות רבה: אם כולם-כאחד יבחרו להעדיף את חיי חבריהם - ימותו כולם. אם יבחרו חלקם או כולם, להעדיף את חייהם-הם, אפשר לחלק זאת לשני מקרים:

1'' רגע האמת, מצב שבו יש לבחור בין חייך ובין חיי חברך ''למשל קנקן משותף המספיק רק לאחד'', ואין עוד אמצעים לדחות את הקץ ואיש לא מוותר. כל ויתור, או חסד מהסוג עליו דיבר כבוד הרב - משמעו מיתת חיי נושא החסד. מכאן שאם לא יטילו גורל, יאלצו להאבק אחד בשני. להטלת גורל יש יתרון, לא רק בגלל שתמנע מאבק מכוער ועצוב במעמד עצמו, אלא גם לפני המעמד - כלומר אנשים שבתודעתם מאבק יום הדין, יכינו עצמם כמפורט בס` 2.

2'' לפני רגע האמת, ינקטו היריבים באמצעים שיעניקו להם יתרון על פני חבריהם. בהכרח הם יקחו יותר מהמינימום - כיון שרק כך נוצר יתרון ''אולי יש טעם לפרט, אך קצרה היריעה''. ע``י כך, הקץ קרב והחלוקה של המשאבים הקריטיים הופכת להיות פחות יעילה והוגנת ''אפילו אם אנשים לא ינהגו בהגזמה - מה שמנוגד לדחפים במצבים אלו ואפילו בימי שגרה''. משמע הדבר עולה בדמים. יש מקום לדבר על חסד, במידה מסוימת, אך מי שמעדיף את חיי עצמו, יהיה מוכרח לקחת ע``ח זולתו, ועל צד האמת - יותר ממה שהוא מעריך שזולתו יקח ''שזה לדעתי - כמה שיותר, ביחוד בצוק העיתים''. הגרלה תוציא את הטעם גם ממאבק זה ''ושוב אכמ``ל''.

בשני המקרים יש יתרון לבעלי תכונות, שאינם דווקא מעלות מבחינת התורה. בלשון ציורית, הפרחח הבריון ינצח את בחור הישיבה החיור.

איני טוען שלהטלת גורל אין מקום. כאשר נמצאים בסיטואציה בה הטלת גורל היא שתביא לפיתרון האופטימאלי ביותר – יש מקום להשתמש בה ולנקוט בה.
על כן, מה שכתבתי הוא העיקרון ממנו אנו יוצאים, אבל יש לבחון כל מקרה לגופו.
איסור לא תרצח אי אפשר להשאיר תלוי באויר - אבי, 30/01/2012
אבקש שוב התייחסות הרב, האם נכונים דבריי שזו רציחה גמורה, או שמא לדעתו זה מותר.
לקחת מימיה שנמצאת אצל אדם ושהיא שלו ולשתות אותה - זו רציחה
האם חייך קודמים שונה עקרונית מעניי עירך קודמים? - רינה, 30/01/2012
כבוד הרב כתב ``אין מדובר בחובה אלה בהיתר`` לגבי ``חייך קודמים לחיי חברך. לעומת זאת, כמדומה לי שכבוד הרב סבור כי בעניין ``עניי עירך/עמך קודמים ל...`` יש עניין של חובה מוסרית ולא רק היתר.במה הדברים שונים עקרונית?
שלך קודם הוא היתר. לא חובה
אולם הוא מסוג ההתרים שגם כדאי לנהוג כך, כי לטווח ארוך רק מי שצרכיו ממולאים - יכול להיפתח לאחרים
אם הבנתי נכון השואל מניח הנחה שגויה לחלוטין - אבי, 30/01/2012
שהרב כנראה לא שם לב אליה ועל כן התעלם ממנה.
והיא שכאשר יש רק קנקן אחד לשני אנשים, מותר לאחד מהם להרוג את חברו על מנת שהוא ישתה ולא חברו.
אין שום צל צלו של היתר לכך. זוהי עבירת לא תרצח במלוא חומרתה האפשרית. אני מבקש מהרב לפרסם תשובה מתוקנת.



פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines