יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
עשרה בטבת

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » הערות הבעל
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

הערות הבעל

מתוך: אישות ומשפחה » צניעות, בינו לבינה פורסם בכ"ג בטבת התשע"ב
נשואה+4,גילאי הילדים שנה עד 6,בבית עם 2 הקטנות,כל היום אני מתעסקת בטיפול הילדים ותחזוק הבית-אוכל ,כביסות,נקיון ,בעלי יוצא מוקדם מהבית וחוזר מאוחר,אני מרגישה שכל יום אני רצה ממשימה למשימה כדי לספק ולהספיק להתקדם בעבודות הבית,בערב אני גמורה מעייפות.
בעלי עובד קשה, מאוד מעריך את מה שהוא מגדיר עבודת קודש שאני עושה עם הילדים,כשאני מדברת איתו נראה שהוא מרוצה מהתפקוד הכללי בבית אבל תמיד יש לו מה להעיר ומבחינתו הדברים נקודתיים ואני פשוט צריכה לקחת אותם לתשומת ליבי,אני מאוד נעלבת ולוקחת קשה את ההערות ,עיקר ההערות הם על חוסר סדר ואני מדברת על דברים קטנים מבחינתי שמפריעים לו נניח הוא ראה חצי פלפל על השיש אז הוא יעיר למה פלפל זרוק ככה על השיש וימות לו או משהו בסגנון ואני מבחינתי חתכתי פלפל ואז רצתי להחליף לקטנה/שבת הכמעט 3 פיספסה והלכתי לשטוף אותה או כל דבר אחר שהיה לי שאני אומרת לעצמי חצי פלפל על השיש זה מה שמטריד אותך בחיים???מפריע לך תכניס אותו למקרר והוא מתחיל עם כל ההתנהלות פה לא תקינה,אני לא צריך ,באופן עקרוני לרדוף אחרי הסדר,את מתחילה דברים ולא מסיימת/קוברת דברים במקרר-כל פעם הערה אחרת,זה לא בא ביחד אבל אלו ההערות או למה המשחק של הילדים נמצא במטבח(כי ניסיתי להשקיע פה על ארוחה וכדי שבת השנה תרד לי מהידיים העסקתי אותה במשחק על כיסא האוכל שלה)
התגובה הראשונית שלי היא התגוננות,או אפילו הצדקה עצמית של היתה כוונה להחזיר למקום אבל הייתי עסוקה בדבר אחר ומשם בעוד דבר ועוד דבר..
כשאני יותר רגועה ומדברת איתו
אני אומרת לו מה אני כזו גרועה בעינייך שאתה חייב להעיר את ההערות ואתה לא קולט כמה הן אבסורדיות בעיניי הוא אומר שממש לא ושפעם אחת אני אקשיב למה שהוא אומר ולא אתרגם לי את הדברים בראש ואפתח אותם ואענה לו ע"פ הסרט שבראש שלי אלא לפי מה שהוא באמת טוען ושאי אפשר להגיד לי שום דבר ואני נפגעת במקום לקחת את עיקרי הדברים ולהפנים אותם.
אז איך לוקחים את עיקרי הדברים ומפנימים אותם ולא נעלבים ומתקדמים הלאה ולא נתקעים ברגשות השליליים ולא מפעילים את הקופסא השחורה שמתרגמת את הדברים שהוא אומר וגורמת לשינויים עמוקים בין מה שהוא אומר למה שאני מקבלת-לטענתו?
אני אציין שלפני המקלחות/ארוחת ערב כולנו יחד מסדרים את הסלון וחדר הילדים כך שהבית די מסודר,כשהוא מגיע אני עוד לא מגיעה לנקות את המטבח -את זה אני עושה אחרי שאנחנו אוכלים ארוחת ערב/דוחה למחרת בבוקר לפני שהילדים קמים(ושוב אני מצדיקה את עצמי...)


התשובה:
שלום רב,

אני מבין שבעלך מצפה לראות בית מלון מסודר ומאורגן כשהוא בא הביתה. הוא מצפה שהחדרנית והבשלנית יעשו את עבודתם והכל יהיה מסודר ומאורגן למסדר המפקד כשהוא מגיע – זה פשוט בלתי אפשרי ובלתי רציונלי.

אוקיי, אז מה שכתבתי כעת הוא שבעלך בלתי רציונלי ודרישותיו, בכל מצב שהוא אינן אפשריות בדרך שבה את מתפקדת עם ארבעה ילדים שכולם בגילאים צעירים כל כך ודורשים התייחסות רבה.

מאחר ודרישותיו אינן רציונליות את בהחלט יכולה להירגע ולהבין שאת אינך סופרוומאן, ולא רובוט שועל ללא מחשבה וללא רגשות, אלא אישה שמנסה לגדל את ילדיה ולהשקיע בביתה כטוב בעיניה.

אם אני הייתי מעיר הערה כמו שציינת לאשתי, למשל כמו ''מדוע יש חצי פלפל על השיש'' התשובה שהייתי מקבל ממנה, בשקט וברוגע מושלם הייתה:'' יופי ששמת לב, אתה יכול להכניס אותו למקרר.'' ואת היית יכולה להיות בטוחה שהיא לא תגיע לבדוק אם עשיתי זאת. מה שברור שבתשובה של אשתי היה רמז דק כמו פיל שגם אני אבא, וכאבא גם לי יש אחריות על הבית ועל הילדים ומותר לי לקחת חלק במשימות שיש לעשות בבית.

עוד יותר מזאת היה ברור מהתשובה שאני לא אפנדי שבא הביתה ומוצא שעוזרת הבית שלי סידרה את הבית טיפ טופ, והמבשלת דאגה לא לארוחת ערב, והמטפלת של הילדים טיפלה בהם ואני יכול לשבת רגוע ולחשוב שכל מה שעבדתי בחוץ במהלך היום הוא די והותר ועכשיו הגיישה שבביתי צריכה רק לפנק אותי ולטפל בי, אלא שעלי לקחת חלק בתוך הבית בכל מה שקשור בבית בדיוק כמו אשתי.

בתחילה זה הרגיז מאד ואחרי כן הבנתי שלמעשה כל מעשיה של אשתי במהלך היום בבית זו משרה מלאה שדורשת המון כוחות והמון פעילות והיא אינה מסוגלת לעשות זאת לבדה. גם בעלך צריך להבין זאת ולכן מרגע זה ואילך את חדלה מלהצטדק על מעשיך, או יותר נכון על מה שלא עשית. ההערה הבאה שלו תקבל ממך את התשובה של אשתי :''יופי אתה יכול לשים במקום, זה גם הבית שלך.'' ולכל הערה אחרת התשובה שלך תהיה ''אני לא רובוט ולא משרתת''.

מצד שני את פשוט מפסיקה לשמוע את הטרוניות שלו. האוזניים שלך תהינה סתומות לביקורת שאינה במקום. וכבר בתשובה הקודמת שלי אליך כתבתי שעליו לקחת חלק בטיפול בילדים. זה שהוא עובד קשה בחוץ אינו מותיר לו להעביר ביקורת עליך, אינו מותיר לו לרדות בך, ואינו מותיר לו להעמיד אותך במצב של מצטדקת על מעשיך או על חוסר עשייה כזו או אחרת. את עושה את מה שעליך לעשות כמיטב יכולתך וזה מה שיש.

את זה את צריכה להכניס לראשך ולהבין שאת לא שפוטה של אף אחד בעולם, במפורש לא של בעלך, ואת אחראית על מעשיך ועושה כל מה שאת יכולה לעשות על הצד היותר טוב. ברגע שאת מרוצה מעצמך וממה שאת עושה במהלך היום את יכולה ליישר את גבך בגאווה על היותך אם השנה.

ולסיכום, כתבתי שבתשובתי השנייה אליך שהכעסים והתסכול שלך נובעים מחוסר העזרה שיש לך מבעלך, ועתה אני רואה עד כמה צדקתי באבחנתי, כי שאלה זו היא מקור הכעסים והתסכול ולא הילדים. הכעס על אי העשייה של הילדים או על ההפרעות של הילדים נובע מהחשש מה יהיה כשבעלי יגיע הביתה ויעיר את הערותיו. אז בפשטות שבפשטות יש לסתום לו את הפה, רצוי בצורה עדינה ביותר, ולהביא אותו להבין שעליו רק להודות לכל מה שאשתו עושה בבית ולא לבקר. זה אינו תפקידו. וכאן אולי ראוי ורצוי ללכת לייעוץ נישואין טוב כדי לקבל סיוע ממשי חיצוני.

בברכה,
גד מאיר שמחוני
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על הערות הבעל
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
תאמיני לי - חלום רחוק, 22/01/2012
כל מה שאתם צריכים זה שבוע אחד.
שבוע אחד שאת מחוץ לבית והוא נאלץ להסתד איתם לבדו ''נוותר לו על שבת''

הוא יעריץ את קרסולייך ויתעורר מכל השטויות שלו.
ואז נראה למי יש מסרטת וידיאו בראש.קשקשן.
כמה נכון - רועי, 19/01/2012

אשריך כבוד הרב על התשובה המחכימה והמאלפת!

לצערי - לא לכל הבעלים יש ``אינטיליגנציה רגשית`` גבוהה מספיק וחלקם בטוחים שזהו ייעודה ותפקידה הבלעדי של האישה - לכבס/לנקות/לטפל וכו`..

קצת תבונה, ביטול עצמי של הבעל והליכה לייעוץ יכולים לשנות את חייכם מהקצה אל הקצה!


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines