יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » איך להתגבר על כעס?
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

איך להתגבר על כעס?

מתוך: אישות ומשפחה » הורים וילדים פורסם בכ"ג בטבת התשע"ב
אני נשואה +4 ,הילדים בני 6,5 3 ו-שנה.
אני נמצאת בבית עם 2 הקטנות ,ה"גדולים" מגיעים ממוסדות החינוך פחות או יותר באותה שעה,כשבן החמש מגיע הוא מציק וחסר סבלנות,עייף,רעב ורצה להרביץ לגדולה,בדרך כלל כשהוא עייף הוא מציק למי שסביבו עד שהוא נרדם.
אני מנסה למנוע את המריבות,אני מודעת שקשה לו להיות ילד טוב כל היום בגן והוא צריך להוציא מרץ,בדרך כלל אחרי שהוא אוכל צהריים הוא נרגע ואז הכל בסדר והם משחקים יפה-אבל כל יום אני צריכה להתמודד עם ההתנהגות הזאת ולמנוע ממנו להרביץ,ואז שוב אם הוא עייף או משועמם הוא מחפש להציק,אם היא עושה שעורי בית/מציירת הוא בא ומקשקש לה על הציור/במחברת. אני משתדלת לקלוט את הכוונות לפני המעשה ואז להסב את תשומת ליבו למשהו אחר כמו בוא נשחק יחד/נעשה יחד יצירה /נזמין/נלך לחבר אבל זה לא תמיד עובד...
השלב השלישי הוא הארגון בערב המקלחות וארוחת ערב ושוב הצקות שלו או ויכוחים על דברים פעוטים
ופה אני כבר עייפה מהויכוחים ומאבדת סבלנות ומתעצבנת ואז הוא בוכה ומאוכזב ואמר לי אמא אמרת שלא תכעסי ואת כועסת.
אני יותר מתוסכלת מכועסת
באחת הפעמים אמרתי לו שאני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה לכעוס עליו בכלל
ואני רוצה שהוא יעזור לי לא לכעוס עליו ואם הוא רואה שאני כועסת שיגיד לי
אז הוא אומר לי כל פעם...אני מוצאת את עצמי שאני כבר משתגעת כלומר איך אני אמורה להבהיר לו שמה שאתה עושה הוא לא נכון ושלא עושים דברים כאלה(-דברים שעקרוניים לי מבחינת חינוך) ועם זאת לא לכעוס עליו????
הויכוחים וההצקות הם על בסיס יומי,אני לא במאה אחוז יכולה להיות איתו ולשים לב רק אליו מכיוון שיש עוד ילדים שזקוקים לטיפול והכוונה.
והבעל מגיע רק אחרי כל הבאלגן-כשהם רגועים לפני שינה.


התשובה:
שלום רב,
הבן שלך חוזר מהגן ומחפש תשומת לב מצד אמו ואחותו גם יחד. הוא צריך להרגיש שאתן שמות לב לנוכחותו בבית ומתייחסות אליו. מאחר והבת יושבת וממשיכה בשיעורי הבית כאילו ושום דבר לא השתנה בבית הוא בא אליה למשוך תשומת לב.

לדעתי מוטב לעשות הפסקה בשיעורי הבית כשהוא מגיע והתחבר אליו למשחק כלשהו למשך כחצי שעה ואז הוא יירגע, לאחר המשחק תשבו לאכול ושוב שחקו עמו מעט ואז הבת תוכל לחזור לשיעורי הבית בשקט גמור.

כוונתי שבואו לבית יהיה בקצת מהומה שהוא ירגיש וזה ירגיע אותו.

הויכוחים סביב המקלחת גם הם משיכת תשומת לב. יש לעשות זאת אחרת. את צריכה לצאת מנקודת מחשבה שונה ממה שאת יוצאת ואז לא יהיה רוגז.

עליך לזכור תמיד שכאם את בתפקיד של מחנכת. חינוך טוב נעשה כאשר המחנך יודע את תפקידו ויודע שכל התנגדות של המחונך אינה התנגדות כלפיו אלא קושי להיכנס לתלם של התנהגות קבועה ומסודרת, במיוחד שכל היום בגן הייתה התנהגות של סדר ומשמעת תחת מחנכת אחרת. לכן אין לך על מה להתרגז, משום שאם הוא לא יתנגד לחינוך שאת מחנכת הוא לעולם לא ילמד ולא יפנים אותו.

ההתנגדות שלו היא חלק מהחינוך והלימוד שהוא חייב לעבור.ההתנגדות שלו היא למעשה הצורך של המוח בחזרה מונוטונית על ההוראות כדי שהם יחדרו ויכנסו למוח באופן קבוע ויישארו שם לעולם, כך שגם כשיהיה גדול הוא יעשה את הפעולות הללו באופן אוטומטי. יש ילדים שדי להם לשמוע חמש פעמים וזה חודר ויש ילדים שזקוקים לחודשים של חזרה על ההנחיות עד שזה נקלט.

נקודה אחת מאד חשובה – אם א ננו רוצים קליטה מהירה עלינו להיות עקביים בדרך החינוך שלנו. להיות עקביים פירושו לחזור על ההוראה בדיוק כפי שנאמרה בפעם הראשונה מבלי לשנות את טון הדיבור, את קצב הדיבור ואת המילים. ''עכשיו הולכים למקלחת'' זו ההוראה לדוגמא. גם בפעם המאה את תחזרי עליה בדיוק באותן המילים ובאותה המנגינה והקצב כדי שהמוח של הילד שלך יקבל את המשפט כמסר חד משמעי.זה התפקיד שלך לא לאבד עשתונות אלא לעשות הכל מתוך מודעות.

את חייבת להבין שאין כאן מלחמה יש כאן לימוד, ולימוד דורש זמן. לשאלות שעולות מהילד כמו ''אמא למה?'' ''עוד לא'' וכדומה תהיה תשובה אחת ויחידה, גם היא באותה מנגינה חוזרת ואותם מילים: ''כי כך אמא אמרה'' אין צורך לחזור על שום דבר אחר. בסופו של דבר מה שהילד יקלוט הוא ''עכשיו הולכים למקלחות כי כך אמא אמרה'' לפתע המוח קולט שכאשר אמא אומרת הוראות היא מתכוונת שיבצעו אותם והילד מתחיל לבצע הוראות אחרות באותה מידה כי כך אמא אמרה.

את כל התורה החינוכית הזאת אנו לומדים מתורת ישראל משני פסוקים פשוטים שמסבירים את החינוך הזה: ''והגדת לבנך ביום ההוא לאמור'' הגדת דברים פירושה הוראה שאינה ניתנת לערעור. כמו פקודה בצבא, כמו הוראה של מורה, בגילאים הצעירים עד גיל עשר הדרך לחנך את הילדים היא על ידי הוראה חד משמעית שאמא או אבא אומרים והילד לומד שעליו לבצע כלשונו את ההוראה.

כדי לחזק את ההוראה בא הפסוק השני ואומר '' ושיננתם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך'' השינון החוזר והבלתי משתנה הוא הדרך להחדיר למוחות הילדים את ההנחיות החשובות לחיים, בעוד שבזמנים שלא צריך לבצע, כמו שאנחנו בטיול, או במשחק בגינה, ואנחנו מדברים על המקלחת שמחכה בבית, שם יש מקום להסביר את חשיבות הניקיון, חשיבות ההתמדה ברחצה היומית וכו' שם ניתן אפילו להסביר דברים שלא תמיד ברור שהילד מבין, כמו שברחצה התאים המתים יורדים מהגוף ומפנים מקום לתאים חיים שמחדשים מעשיו בכל יום, לא תמיד הילד יבין אבל כשיגדל זה יהיה במוחו והוא ינחיל זאת לבאים אחריו.

כשאנו פועלים על פי שני הפסוקים האלה אין מקום לרוגז וכעס כי הילד לא עושה לנו את ההתנגדות הזאת אלא זו התנגדות טבעית שעלינו לעבור אותה על ידי החזרה הרבה. ומאחר וזו אינה המלחמה שלו בנו אנחנו לא מתרגזים יותר והחינוך משתפר לאין ערוך.

שימי לב שאת כותבת שאת פונה אליו כמבוגר ומבקשת ממנו שהוא יעזור לך לא לכעוס, האם זה בכלל אפשרי אצל ילד קטן שכזה? בודאי שלא, אבל את יכולה לעזור לעצמך לא לכעוס בהבנה שזו דרכו של חינוך לפעולות תמידיות.

משפט הסיכום שלך, לכל מכתבך, מגלה את מקור הכעס שלך. את אינך כועסת על הילדים, את אינך מתוסכלת מהילדים, את מתוסכלת וכועסת על בעלך, כי הוא מגיע רק לאחר כל הבלגן כשהילדים כבר רגועים ומוכנים לשינה.

את חייבת לשבת עם בעלך ולסכם עמו שיבוא יותר מוקדם ויעזור לך בהשכבת הילדים – זה חלק מתפקידו. אין כל סיבה בעולם שהבעל לא ייקח חלק בחינוך הילדים ובטיפול בהם. את זה עליך לסגור עם בעלך ואז תהיה לך תגבורת ועזרה ולא יהיה לך כל כך קשה.

ואמרו חז''ל ''אין דבר העומד בפני הרצון'' כלומר אם יהיה לבעלך רצון שאשתו תהיה שמחה ומאושרת הוא ידאג להגיע ולעזור ולהיות אתך בטיפול הזה בילדים, ומצד שני הוא יגלה שהוא נהנה מזה. אבל את חייבת לשבת אתו ולדבר אתו על כך. שום שיעור תורה ושום עבודה אינה מצדיקה את חוסר הנוכחות של הבעל בחינוך הילדים!

בברכה,
גד מאיר שמחוני
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על איך להתגבר על כעס?
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
שלום - ענת, 22/01/2012
אם הבנתי נכון, הוא חושר עיף ורעב עד מאוד.
אולי כדאי, לתת לו משהו לאכול בדרך הביתה - אפילו ירק או פרי כך שהוא נכנס הביתה קצת פחות עצבני.
בנוסף אני אישית מצאתי שכדאי ליצור מצב שבו הילד יבין שהוא ירוויח משהו אהור עליו אם ילך בדרך אימו ויפסיד אם יסרב.
למשל, בנושא המקלחת, אם תתקלח בנעימות, יהיה לנו זמן לשיחה וסיפור קצר לפני השינה.
וכשהוא מציק לאחותו, לתת לה את תשומת הלב ולא לו. כך לאט לאט יפנים שלא משתלם להציק וכן משתלם להתנהג יפה. כמובן לתגמל התנהגות יפה

גישה מעולה
גד מאיר שמחוני

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines