|
|
האם יוסף חזר על טעות אביו?
|
|
בס"ד
שלום לרב.
בפרשתינו מובא שכשיוסף נפרד מאחיו לאחר שהתגלה להם אז נאמר (בראשית מה כב): "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת, וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת" מדוע יוסף נתן לבנימין שלוש מאות כסף יותר מאחיו, הרי בגלל שאביו נתן ליוסף כתונת פסים ולאחיו לא, קנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר שמכרו אותו לעבד ולבסוף ירדו למצרים וכי יוסף חזר על טעות אביו?
בברכה ג., זלצר
|
התשובה:
|
|
בס''ד
לשואל היקר שלום רב.
אכן זכית לכווין לשאלת רבותינו ז''ל ונשתדל לבאר את הענין בעזרת ה' יתברך.
הנה על הפסוק (בראשית מה כב): ''לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת, וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת'' שואלים רבותינו (מגילה טז:) וכי אפשר, דבר שנצטער בו אותו צדיק, יכשל בו?
כלומר, הרי צוו חכמים: שלעולם אל ישנה אדם בין הבנים בחייו, אפילו בדבר מועט. שלא יבואו לידי תחרות, קנאה ושנאה, כאחי יוסף עם יוסף. שהרי בשביל כתונת פסים ממשי העשוי מבגד צמר צח ונקי השוה משקל שני סלעים שהוסיף יעקב ליוסף יותר משאר בניו, (ויש אומרים: רק סביב פס ידו נתן משי ולא כל הכותונת (רש''י). נתקנאו בו אחיו ושנאו אותו, ורצו להורגו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו להשתעבד למצרים בעבודה קשה. (שבת י': - רמב''ם הל' נחלות ו, יג) אם כן, כיצד יוסף נותן לבנימין תוספת חליפות, מה שלא נתן לאחיו ולא חשש מקנאת אחיו שישנאו אותו בשל כך?
אלא אמר רבי בנימין בר יפת, שיוסף רצה לרמוז לבנימין, שעתיד לצאת ממנו בן שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות, ומיהו זה? זה מרדכי, שנאמר (אסתר ט') ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת, וחור, ועטרת זהב גדולה, ותכריך בוץ, וארגמן.
ועדין שואל הגר''א (בספר שנות אליהו) הרי חוזרה קושיה למקומה, שעל כל פנים יוסף הטיל קנאה בין האחים, שהרי האחים לא ידעו שבשביל רמז עשה כן. ותירץ, שהחמש חליפות בגדים של בנימין, היו גרועים משל האחים והיו שוים בדמים כחליפת בגדים אחת של האחים, והם ידעו כי רק לרמז עשה כן, עכ''ל. ואפשר למצוא סמך לחדושו זה ממדרש רבה פרשת כי תשא ששני לוחות העדות היו שוים כאחד, משום שכתוב ''לוחת'' חסר, ואם כן כאן בחליפות שמלות של האחים כתוב חליפות מלא בוא''ו, ובחליפות שמלות של בנימין כתוב חליפֹת חסר וא''ו, והטעם יש לומר שבא לרמז שהיו כל חליפות בנימין בערך שווי בגד אחד של האחים, ורק במספר היו חמש, וזה היה לתכלית הרמז שרמז לו. -
והנה רבינו הרא''ש על התורה ועוד מפרשים הקשו, למה לא הקשו בגמרא איך לא חשש יוסף לקנאה במה שנתן לבנימין שלש מאות כסף ולאחיו לא נתן כסף? ותירץ ממה שאמרו (גיטין מ''ה:) המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיו, כלומר, בדמי העבד שהם שלשים וכמבואר בפ' משפטים, עכ''ל, וביאור הדברים: שמן הדין היה צריך כל אחד מהאחים לתת ליוסף שלש מאות כסף, כיון שדמי עבד הוא שלושים וקונסים את המוכר עד עשרה מדמיו ויוצא החשבון שלש מאות כסף, אך יוסף לא לקח זה מהם, ואם כן יוצא שכאילו הוא נתן לכל אחד שלש מאות כסף, אולם בנימין לא היה במכירה, ולכן נתן לו את הסכום הזה במזומן, ודבריו מאירים.
ולפי זה מיושב קושית הרא''ש והמפרשים איך לא חשש יוסף לקנאה במה שנתן לבנימין שלש מאות כסף? והסיבה, כי כמו שנתן לבנימין כך נתן לכל אחיו, ורק בשנוי זה, שהנתינה להאחים היה בזה שלא לקח את הכסף המגיע מהם על מכירתו לעבד, ולבנימין שלא היה חייב בקנס כיון שלא היה במכירה, היתה הנתינה לו במזומן. (עיין בתורה תמימה הערות בראשית מה, ז)
אולם קשה, הרי גם ראובן לא היה במכירה, ומדוע לא קיבל כסף כבנימין? ואולי משום שהיה בידו להחזיר את יוסף לאביו ולא החזיר, לכן נתפס גם הוא בעוון זה.
עד כאן לענייננו
בברכה משולמי כתריאל
אתר ''אני יהודי''
המרכז למודעות והגשמה עצמית
וישיבת ''שיח ידידיה''
ישיבה גבוה ללימוד גמרא, ומחשבת ישראל
|
|
|
קישורים מומלצים:
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
האם יוסף חזר על טעות אביו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|