|
|
|
ביוץ
|
|
|
שלום לכבוד הרב בן מו"ר הגר"ע יוסף שליט"א
ברוך ה' יש לנו 2 בנות ה' עליהם יחיו. וכעת חפצה נפשנו בבן זכר ואנו מנסים לבדוק כיצד נוכל לפרות ולרבות דוקא בבן זכר הפעם. ואמרה הרופאת נשים של אשתי עצה טובה, לקיים את המצוה ביום הביוץ דוקא, וזה מכיון שלפי חכמתה הזרע של הזכר זריז יותר אך חלש יותר, והזרע אשר יש בו לברוא נקבה חזק יותר אך איטי. ולכן אם נקיים את המצוה ביום הביוץ (ולא יומיים לפני כן) הרי שיש סיכוי סביר שהזכרי יזדרז להגיע ולהפרות.
אלא מאי ? הביוץ של אשתי יוצא בערך כחמישה ימים לאחר הטבילה. ומאחר שכך, יקשה עלי מאד שלא לשמש לאחר טבילתה, ובעיקר שזו מצוה. האם נוכל לשמש במה שקורים קונדום בליל הטבילה, ולאחר חמישה ימים שיגיע הביוץ לשמש כרגיל, על מנת לזכות בבן ? שאין ח"ו מטרתינו למנוע קיום הריון אלא לזכות בבן זכר.
יורנו הרב תשובתו ואולי רק באופן אישי ללא פרסום
|
|
התשובה:
|
|
|
|
התשמיש שלפני הביוץ משלשה ימים ומעלה אינו מסוגל להריון, לכן היא תטבול בזמן, וכמובן תקיימו את המצוה כפי ההלכה, ותמתינו עד יום הביוץ. זו לא חכמתה הגדולה של הרופאה, אלא אלו הם דברי רבותינו.
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
ביוץ
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS