|
|
דיני אבלות...
|
|
שלום רב,
אבי נפטר בשנה שעברה בט' בניסן ,עלינו לקבר ביום א' האחרון (11 חודש),והפסקתי לומר קדיש יתום.
שאלתי היא.. ממתי אני ממשיך להגיד קדיש ועד מתי ?
וכן עד מתי חלים עלי דיני אבלות (בהתחשב בשנה המעוברת) .
ובנוסף מתי עולים לקבר , האם לאחר 12 חודש / או בתאריך אחר הואיל שבניסן לא עולים לקבר.
אציין כי אנו מעדות המזרח (יוצאי פרס)
בשורות טובות ותודה רבה
ציון
|
התשובה:
|
|
דינים ליום הזיכרון בשנה מעוברת
הרב יעקב רוז'ה
רב ח''ק ת''א
פסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תקסח סעי' ז'): :''כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר, והשנה מעוברת, יתענה באדר ב'. הגה: ויש אומרים דיתענה בראשון, אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני, וכן המנהג להתענות בראשון, מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם.
ובמשנה ברורה (שם ס''ק מ''א-ב): ''שמת אביו או אמו באדר והשנה מעוברת - רצה לומר שבשנה שמת בו אביו לא היה השנה מעוברת ובשנים הבאים אח''כ איתרמי שנה מעוברת דעת המחבר דסתם אדר הוא אדר שני וי''א להיפך וגם יש בענינינו טעם דאין מעבירין על המצות''.
מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם - עיין במגן אברהם שמסיק דאם קבל עליו בנדר להתענות יום שמת בו אביו או רבו מחוייב להתענות בשניהם דכן הוא העיקר לדינא [וכ''כ הגר''א] אכן אם לא קבל עליו בפירוש רק מצד מנהגא שמנהג להתענות יום שמת בו אביו ואמו אין צריך להתנהג לעולם אלא כמו שנהג בפעם ראשונה כשמתרמי לו השנה מעוברת דמעיקרא אדעתא דהכי קבל עליה אכן בפעם ראשונה גופא אם בא לימלך כיצד לעשות הנכון לומר לו שיתענה בשניהם. (אכן אם קשה לו להתענות בשניהם נראה שטוב יותר שיברור לו יום ראשון דכן הוא המנהג).
אם מת אביו ביום ראשון דר''ח אדר שני יתענה לשנה הבאה שהיתה שנה פשוטה ביום א' דר''ח אדר ולא בכ''ט בו דלעולם אדר של שנה פשוטה עומד תחת אדר שני של שנה מעוברת''..
ואולם ברמ''א (יורה דעה סימן ת''ב סעי' י''ב) פסק: ''ואם מתו באדר ונתעברה השנה, העיקר להתענות באדר הראשון, אע''פ שיש חולקין, כך הוא עיקר. ואם מתו בשנת העיבור באדר השני, מתענה גם כן בעיבור באדר השני''.
הלכה למעשה :
א. נפטר אביו או אמו באדר בשנה פשוטה :
לנוהגים כדעת הבית יוסף: נפטר אביו או אמו באדר בשנה פשוטה, נוהג דיני יום הזיכרון בשנה מעוברת באדר שני, כדעת הסוברים שסתם אדר הוא השני, ועוד שדוקא בנדרים ובשטרות שהדבר תלוי בלשון בני אדם יש אומרים שסתם אדר הוא הראשון, אבל בעצם העיקר הוא אדר שני ועוד שאקדומי פורענותא לא מקדמינן.
לנוהגים כדעת הרמ''א: יש אומרים שיום הזיכרון חל באדר הראשון, כרוב הפוסקים בנדרים ושטרות שסתם אדר הוא הראשון, ועוד שאין מעבירין על המצות. ויש מחמירים לנהוג דיני יום הזיכרון בשניהם. וכן פסק הרמ''א בשולחן ערוך באורח חיים. ויש אומרים שמצד הדין צריך לנהוג יום זיכרון בשניהם - כן פסק הרמ''א ביורה דעה, וכתב בהגהות הגר''א: וכן עיקר.
ג. נפטר בשנת עיבור, לדברי הכל, נפטר בראשון - נוהג בראשון, נפטר בשני - נוהג בשני.
ד. נפטר אביו או אמו ביום א' של ראש חודש אדר שני קובע יום הזכרון בשנה פשוטה ביום א' של ראש חודש אדר ולא בכ''ט בו, שלעולם עומד אדר בשנה פשוטה תחת אדר שני,
ה. נפטר בערב ראש חודש אדר שני, שהוא כ''ט לאדר ראשון, מתענה בשנה פשוטה בכ''ט אדר ולא בכ''ט שבט.
ו. מי שנפטר בין התאריכים ניסן תש''ע לבין חודש אדר א' תשע''א - קיימים לגביו שלושה מועדים
1. בתום אחד עשר חודש מפסיקים לומר קדיש.
2. בתום שנים עשר חודש נפסקים דיני האבלות.
2. בתום שלושה עשר חודש יחול יום הזיכרון .
בני ספרד נוהגים לערוך אזכרה ועליה לקבר בתום אחד עשר חודש.
בני אשכנז נוהגים לערוך אזכרה ועליה לקבר בתום שנים עשר חודש ובתום שלושה עשר חודש .
ויש נוהגים לערוך אזכרה ועליה לקבר בכל שלושת המועדים.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
דיני אבלות...
|
|
|
|
|
|
|
|
|