|
|
גמילה ממוצץ- דחוף
|
|
שלום וברכה
יש לנו 2 ילדים האחד בן 4.5 והשני ב 1.5 ושניהם עם מוצץ
הבן הגדול מאוד קשור למוצץ שלו וזה הדבר היחיד שמרגיע אותו,
בגלל גילו החלטנו לגמול אותו ממוצץ, דברנו איתו , הסברנו לו שהוא כבר גדול והוא הסכים לוותר על המוצץ , מזה שבועיים וחצי הילד ללא מוצץ,
אבל כאן מתחילה הבעיה, הילד השתנה לחלוטין, הוא יותר מציק לאחרים, אגרסיבי, צורח המון, ואין לו דרך להרגע, לפעמים הוא אומר "אני לא יכול".. "אני רוצה..." ומתבייש להגיד את המילה "מוצץ" אבל אנחנו מבינים למה הוא מתכוון.
(לפעמים אנחנו טופסים אותו עם מוצץ ביד מתלבט אם להכניס לפה אבל בסוף מחזיר למקום,
הוא פשוט מחפש משהו להרגע ואז מתחיל הכעס והעצבים.
שאלתי היא האם גמילה פיתאומית ממוצץ בלי לתת לו תחליף יכולה להשאיר אצל הילד מועקות נפשיות בעתיד?
אולי הגמילה היתה דרסטית מידי, אולי הינו צריכים להתחיל גמילה רק מהיום ולעבור בהדרגה ללילה,
יש לציין שיולד לו אח בעוד חודש.
תודה
|
התשובה:
|
|
נראה שעניתם לעצמכם את התשובה. כנראה שהגמילה היתה מבחינתו דרסטית מדי, ועל כן הוא מגיב בצורה רגשית יחסית קיצונית ונראה שהוא זקוק עדיין למוצץ. רצוי להשיב לו את המוצץ ולדבר איתו ולהגיע לתכנית של גמילה הדרגתית. במקביל רצוי לחשוב מה קורה בכלל במשפחה והאם ניתן לשנות משהו שיתן לו יותר בטחון ורוגע לפעמים גם שיוני שאינו קשור בצורה ישירה לבעיה עוזר לפתור אותה.
בהצלחה
ד"ר צבי מוזס, פסיכולוג קליני-מכון שילה
www.mshilo.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
גמילה ממוצץ- דחוף
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
נסיון אישי
- שרה, 26/04/2009
ברצוני לנסות לסייע מנסיוני האישי; יש לנו שתי בנות שנגמלו ממוצץ בגיל 3.5 (אמנם יותר קטנות, אבל זה לא משנה לעניינינו). אחת מהן היתה ממש מכורה- הולכת לישון עם מוצץ אחד בפה ובשני מלטפת לעצמה את הלחי...לא ידעתי איך נגמול אותה. בשני המקרים התהליך היה דומה- אכן עשינו זאת בהדרגה בהתחלה לא בגן, אח``כ לא ביום ורק בסוף- לא בלילה. כשהגענו לחלק של הלילה, הבטחנו להן הפתעה כל בקר שקמות אחרי שהלכו לישון בלי מוצץ והבטחנו שאחרי מספר מכובד של בקרים כאלה כשנראה שהן כבר נגמלו- יקבלו מתנה גדולה.(במקרה שלנוזה היה דגים ותוכים,אבל זה כבר עניין של התאמה...)אכן כך היה והבנות נגמלו ממוצץ באופן סופי ורגוע בלי לחזור אחורה. חשוב לציין שבתקופת הגמילה השקענו יותר בהרדמות;ליטופים והרבה יחס לפני השינה וגם זה ירד אח``כ בהדרגה למצב נורמלי. התהליך היה מופלא, אמיתי ויציב לטווח רחוק. בהצלחה!
|
|
|
|
|
|
|