|
|
ברכות
|
|
שלום לרב
1 - בתפילת שחרית לפני שאומרים את המזמור "ארוממך ה' כי דילתני" בחנוכה יש שנוהגים לומר "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", מה הטעם לכך ? והאם נכון להוסיף פסוק זה בחנוכה ?
2 - בברכת המזון בסידורים (סידור תפילת החודש) של יוצאי צפון אפריקה ראיתי שיש תוספות בחלקים של ברכת המזון כמו : "הזננו ולא ממעשינו המפרנסנו ולא מצדקותינו המעדיף טובו עלינו", האם מותר לומר את התוספות שרשומים בסידור ?
3 - למי מתכוונים המפרשים שאומרים "רבותינו הקדושים" ?
תודה לרב
|
התשובה:
|
|
א. זה מנהג האשכנזים, כדי לייחס את המזמור לחג החנוכה. לספרדים אין לשנות מהנוסח של כל השנה, ואת המזמור אומרים שוב לאחר שיר של יום ככל הימים שיש בהם אירוע מיוחד.
ב. נכון יותר להמנע מכל תוספת שלא נזכרה בדברי הראשונים, וגם תוספת זו ראוי להשמיטה.
ג. ההתייחסות שלנו לגדולי התורה היא כספר תורה, וכשם שספר התורה הוא קדוש כך העוסקים בתורה וכל מחשובותיהם בתורה הם קדושים.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
ברכות
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
תיקון לתשובה
- אליהו, 18/03/2020
אין לשנות ולא מילה מאופן התפילה והברכות כפי שעשו אבותינו הקדושים יוצאי צפון אפריקה, והרי הם כתובים בסידור תפילת החודש, בית עובד וסידורים נוספים המדויקים.
כך נהגו הבבא סאלי, רבי שלום משאש וצדיקי עולם.
ועל כן יש לדבוק גם במנהג אמירת ברוך הוא וברוך שמו בזמן שמיעת שם הוויה - אפילו בברכות שיוצאים בהן ידי חובה על ידי שמיעה.
להבדיל מנוסח ספרד, מרוקו וותיקי ירושלים, קמו בדור האחרון רבנים שיצאו בערעור על אבותינו הקדושים במכל מיני היבטים, בין אם זה בנוסח הקדיש, ובין אם בנוסח ברכת המזון, ובנוסח התפילה, וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע, קראו לעצמם נוסח ירושלמי, וניכסו לעצמם את נוסח ספרד - וכינו את עצמם בנוסף בני עדות המסרד והספרדים.
ודבר זה איננו נכון בתכלית, ומי שמקשיב לרבנים אלה ומשנה ממנהג אבותיו חוטא בחטא גדול של אי כבוד הוריו והורי הוריו, ושם הלכה כנגד מנהג חס וחלילה, שמנהג שורשיו מבית המקדש ואין לשנותו אפילו כנגד אלף פוסקים.
לעתים אותם רבנים משתמשים בטענה שנוסח יוצאי צפון אפריקה הועתק מהאשכנזים, וזה כמובן איננו נכון, למרות שכמובן ישנם היבטים דומים לעתים כיון שבני עדות צפון אפריקה בנושאים שלא היה בהם מנהג, ולא היה לעינם הלכה פסוקה של השלחן ערוך, פסקו לפי הרמ``א, לפי שהתקבל על בני ספרד לאחר שהיגר לטולדו.
לכן, הנכון והמעולה אוחז ודבק במנהג אבותיו בני מרוקו הצדיקים לדורותם, ומי שמשנה ממנהגו על פי פסקים מנוגדים המכנים את עצמם בהונאה מנהג ירושלמי - ידו על התחתונה.
|
תיקון על מחשבות לא הגונות כל הפוסל במומו פוסל לאט לך !
אם רצונך לנהוג כדעת גדולי רבני מרוקו זיע``א, עשה והצלח, אך למה הנך מכניס ראשך בין ההרים הגבוהים ללא שהיה לך שיג ושיח אתם, ואולי היית משתכנע.
מנהג אבות הוא מנהג קדוש, אולם כשאדם יוצא ממקום למקום עליו לנהוג כמנהג המקום ולא להמשיך במנהג שאחז בו לפני כן. ובארץ הקודש מנהג ירושלים הוא הקובע כי מציון תצא תורה ודבר ה` מירושלים.
|
|
|
|
|
|
|