|
|
אשה ביקורתית
|
|
שלום רב ותודה מראש.
אנחנו נשואים כבר כמה שנים ויש לנו מספר ילדים.בשנה וחצי האחרונות יש לנו בעיות בזוגיות. אני אוהב מאוד את אשתי אבל יש זמנים שאנחנו רבים ולא מדברים. לפעמים אנחנו יכולים לא לדבר שבוע שבועיים וכמעט תמיד זה מתחיל כאשר אני פגוע ולא רוצה לדבר אם אשתי.שוחחנו רבות על הבעיות ביננו אבל שום דבר לא עוזר והגלגל שוב חוזר על עצמו. בפעם האחרונה למשל אשתי עבדה קשה ביום חמישי בערב על ההכנות לשבת ולכן רציתי להכין לה ביום שישי ארוחת בוקר.כנראה שזה לקח לי הרבה זמן וכשקראתי לה לבוא לאכול כל מה שהיה לה לומר זה:"כל הזמן הזה כל מה שעשית זה להכין ארוחת בוקר?" והתגובה שלי זה שאני לא מדבר איתה.כנראה שאני מחכה לחרטה או התנצלות ולרוב היא לא מגיעה כך שאנו ממשיכים לא לדבר. אני מתוסכל מזה שאשתי לא רגישה מספיק וביקורתית מאוד. איך יוצאים מהמעגל?
|
התשובה:
זיהוי הבעיה
|
|
שלום רב
אם אתם נשואים כבר כמה שנים ורק בשנה וחצי החלו הבעיות בזוגויות אתם צריכים למצוא ולהבין מתי וכיצד התרחש השינוי, לפעמים ארוע בודד מחלחל כעס אל תוך חיי הנושאים ואלה מופיעים ומשפיעים הרבה מאוד שנים, על כן צריך לבודד ארועים אלה ולטפל בהם.
אני מציע לעשות את התהליך הזה אל מול יועץ זוגי אם אשתך מעונינת, במקרה והיא לא מוענינת כדאי לך לשקול יעוץ אישי כיצד להגיב בסיטואציות כאלה.
בהצלחה.
ד"ר צבי מוזס, פסיכולוג קליני
www.mshilo.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
אשה ביקורתית
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
התגובה של השואל
- אא, 19/08/2008
לדעתי התגובה של השואל לביקורתיות של אישתו חריפה מדי, ``לא לדבר`` זהו נתק.
לדעתי צריך לשנות את התגובה,
גם אם האישה מפגינה ביקורתיות, כי זה טבעה, היא אוהבת שדברים נעשים מהר, מה שצריך לעשות זה לבקש סליחה ולהגיד לה שתשתדל לעשות יותר מהר, ולתקן. ולדבר רגיל...
העונש הזה של ``לא לדבר`` יוצר חיץ, ששניכם מפחדים לשבור. נסה להחליק את ההתנהגות שלה, ואז היא תראה שאתה לא לוקח את זה כ``כ קשה, אז היא תפחית בביקורות.
מדי פעם דבר איתה אל זה שהיא מדי ביקורתית, ושאתה משתדל וכו` אבל לא בשעת כעס.
בהצלחה!
|
|
הדיבור הוא חיוני
- אפרים משלוף, 18/08/2008
אסור שזוג נשוי ינתק מגע ע``י הפסקת דיבור. אם לא מדברים ביניהם, אזי הסיכוי להתפשר ולהשלים חסום. במוקדם או במאוחר יצטרכו הבעל והאישה לדבר שוב, וחבל על כל הכעס והרוגז שמצטברים בתקופת ה``ניתוק``. אין תועלת חיובית בשקט המדומה. על שני בני הזוג להבין כי רק דרך השיחה ביניהם יצליחו להתגבר על הרוגז והתסכול. נכון, קשה לבלוע את הכאב, אבל רק תוך הבעת הדברים בדרך של דיבור רגוע אפשר להביא לתיקון. בדוגמה שניתנה, כמה טוב שה היה אילו הבעל, במקום להפגע ולנתק מגע, היה מסביר כמה הוא עשה את אשר עשה מתוך אהבה ורצון להחזיר טובה לאשתו, רק שהוא אינו מנוסה בעבודות כאלו ולכלן לקח לו כ,כ הרבה זמן. סביר כי אז היא היתה מבינה שתגובתה הפוגעת לא היתה במקום. אולי היא היתה מתנצלת, אבל שתיקתו של הבעל הנפגע למעשה מנע זאת. בחיי הנשואים שני בני הזוג חייבים לדעת כיצד ל``פרגן`` ולוותר אחד לשני. אך לפעמים, בגלל הבדלי האישיות, אחד חייב לוותר יותר מהשני--ואין בכך השפלה כי אם מעשה חסד שעליו ניתן לבנות ולשקם מחדש את האהבה שלכאורה נעלמה.
|
|
|
|
|
|
|