 |
|
|
המוכר לא ידע ששוה הרבה
(התקבלה בתאריך 15/12/2017)
|
| |
שלום!
האם מי שקונה מוצר והמוכר לא ידע ששוה הרבה יותר צריך להודיעו?ואם שה גוי?
וכן אם קנה קניה גדולה ובתוכו היה משהו ששוה הרבה ,והמוכר לא ידע שזה ששוה הרבה
אם אפשר גם עם כמה מראי מקומות
תודה רבה
|
|
תשובת הרב
|
|
אסור מהתורה להונות את חברו במקח וממכר: '' וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו ''(ויקרא כה' יד'). וכן נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן רכז' א'.
חז''ל שיערו שכשאדם טועה במחיר- אם הטעות היא בפחות משישית הסכום- הרי הוא מוחל, אבל מעל שישית (דהיינו שישית של סכום המכירה או הקניה, הגבוה ביניהם) אינו מוכן לקיים את המקח ויכול לחזור בו אם ירצה, ואם ההפרש הוא בדיוק שישית אז עליו להחזיר את ההפרש והמקח קיים. (מסכת בבא מציעא, דף מט' ב'. שולחן ערוך שם סעיף ב'-ד').
דין זה נאמר בין בקונה ובין במוכר, אלא שלגבי הקונה, אם הייתה טעות והוא שילם מחיר יקר יותר- הגבילו את זמן החזרה מהמקח עד שיוכל להראות למוכר אחר או לקרובו, כיוון שהחפץ בידיו ויכול להראותו לאחרים. מה שאין כן מוכר שטעה ומכר במחיר זול מידי- יכול לחזור בו לעולם כיוון שאין החפץ בידו, אלא אם כן זה דבר ששוויו ידוע וניתן לבירור, ואז אינו חוזר בו אלא עד כדי שיוכל לברר את מחירו. וכן אם מתברר שידע שטעה ולא תבע את ההחזר- הרי זו מחילה ואינו יכול לתבוע שוב.
גם כשההפרש בין המחירים קטן מהסכום הנ''ל והאומדנה היא שיש מחילה- יש אומרים שאסור לכתחילה לעשות כך, ורק בדיעבד אין צורך להחזיר. (שולחן ערוך שם, סעיף ז', ועיין במאירת עינים שם ס''ק יד').
אונאת הגוי מותרת, כפי שנאמר בפסוק ''איש את אחיו'', וכן נפסק שאונאת הגוי מותרת להלכה (שולחן ערוך שם סעיף כו') אבל כתבו הפוסקים שראוי מאוד להיזהר בכך הן מפני חילול השם. עיין ספר ים של שלמה על מסכת בבא קמא, פרק י' סימן כ'. ועיין רמ''א שמח,ב שיש אומרים (רמב''ם גניבה טז,ח) שאסור להטעותו (בלי קשר לחילול השם) והסביר הסמ''ע שאמנם זה לא מגדר ''לא תונו'', אלא זה כלול באיסור גניבת דעת שאסור גם בגוי, ורק בדיעבד אם אונה אותו לא צריך להחזיר. ואמנם מסתבר שאם יהיה בזה קידוש השם אם יחזיר, הרי שהוא מחויב בכך, דלא גרע מהשבת אבידה. וכן כתב במשפט אונאה עמוד סב בביאורים. ובהערות שם הביא שנחלקו בכך האחרונים: שו''ת משאת בנימין (סימן תט) וכנסת הגדולה (חו''מ הגב''י קפג אות קנד). ועיין שם שתמה על כנסת הגדולה שמה בין זה לבין השבת אבידה.וכן מבואר בבאר הגולה על ההלכה הנ''ל (שמח,ב). ומן הראוי להביא כאן את המשך דברי באר הגולה שם:
''ואני כותב זה לדורות, שראיתי רבים העשירו את עצמם מטעות עכו''ם, ולא הצלחו וירדו מנכסיהם ולא הניחו אחריהם ברכה, ורבים אשר קדשו ה' והחזירו טעות עכו''ם בדבר חשוב, גדלו והצליחו והעשירו, והניחו יתרם לעולליהם, וכ''כ בספר חסידים [תתרע''ד] ואם זה בעכו''ם, שהיה ממונינו וחיינו בעיניהם הפקר כמ''ש חז''ל, בניך עולפו וגו' כתוא מכמר [ב''ק קי''ז א'], ק''ו מעתה שכמה מהחיוב עלינו לאלו אחינו מהאומות המכירין ה' אחד ומכבדין תורתו, ומאמינים בה שהיא אלהים, וקורין אותה [הייליגע שריפט], ומשמרין כפי המחוייב עליהן מדין תורתינו דהיינו הז' מצות, וגם אינן מניחין לעקם לנו אפילו שערה קטנה אפילו מגדול שבגדולים שלהן, ופשתה כהה שבנו לא יכבוה, ולא זו בלבד אלא שעושין, ג''כ גמילות חסדים רבות עם עניי' שלנו, דכמה וכמה מתפרנסים רק מנדבת ידם, וא''כ איך נוכל להיות כפויי טובה ח''ו, ולא נאמר כיוסף שאמר ואיך אעשה הרעה הגדולה וחטאתי לאלהים]''
הרב יובל חסיד, נערך ע''י הרב חיים בלוך
|
| מקורות לתשובה |
|
|
|
