|
|
עד היכן מכופפים את ההלכה לצורך הנאה?
(התקבלה בתאריך 04/08/2002)
|
|
בהמשך לשאלה על צלילה לבנות.
הרבה פעמים אנחנו מנסים ליצור היתר, או לכופף את ההלכה (בייחוד בענייני צניעות לבנות), וכל זה רק לצורך הנאה, בילוי וכו'.
(לדוג' צלילה, רכיבה על סוסים, טיולים בסנפלינג וכו').
מבחינה רעיונית, עד כמה חשוב, נחוץ, כדאי לבצע דברים אלו גם במחיר התפשרות/כיפוף ההלכה. וכי אי אפשר לחיות בלי אותם חוויות.
האם אין כאן השתלטות היצר לשכנע אותנו לעשות את אותן פעיליות ואנו מנסים לרסן אותו עם ההיתרים ההלכתיים?
תודה רבה.
|
תשובת הרב
|
שלום וברכה
אני מתקשה להבין את נקודות ההנחה בשאלה זו. נקודות ההנחה היא כי באופן עקרוני ההלכה אוסרת הכל, ואם רוצים ליהנות צריכים לכופף את ההלכה חס ושלון.
ברם, התייחסות זו היא מאוד בעייתית ולא נכונה. ראשית – אין ההלכה מבקשת דווקא להקשות על החיים, ואין ההלכה מבקשת לאסור על הבנות לצלול ולטייל. אני לא מבין את הגישה הזו – כאילו לבנות אסור להיות חלק מחיים. יש בכך עיוות של ההלכה, ולמעשה גם סוג מסוים של חילול שמו הגדול, שאין הוא חפץ בטוב בריותיו וביכולת גם של בנות ליהנות. שנית – אין אנו מכופפים את ההלכה חס ושלום, כי אם מבררים מה ההלכה באמת תובעת. לתביעותיה אנו נאמנים, ולאמירות כאילו החוויות הם עצת היצר אנו מתכחשים.
על כן – אם ניתן לחוות חוויות אלו בדרך שההלכה מתירה, אין לשום פוסק רשות לאסור. אם הדבר אסור – הוא אסור.
כל טוב
|
מקורות לתשובה |
|
|
|